חברת ניקון השיקה לפני מספר שעות דגם מעודכן מסדרת ה-D5XXX שלה עם טכנולוגיה אלחוטית ומספר שיפורים נוספים.

ה-D5600 הייתה צפויה מזה מספר ימים (פרסמנו אודותיה כאן מוקדם יותר השבוע) כך שלא מדובר בהפתעה כלשהי – מה שכן בשלב זה מדובר בדגם שלא צפוי להגיע באופן מיידי לשוק האמריקני והוא מיועד לשוק האסייתי והאירופאי בלבד (כלומר אפשר לשער שנראה אותו בקרוב גם בארץ).

אז מה בעצם חדש ב-D5600 ביחס ל-D5500 – למיטב ידיעתנו מדובר בשלושה דברים בלבד:

1. תוספת של טכנולוגיית ה-SnapBridge האלחוטית (קרי WIFI+BT ותמיכה באפליקציה המאפשרת שליחת תמונות אוטומטית מהמצלמה לפלפון – אנו נתייחס אליה כחלק מהכתבה הצפויה שלנו על ה-D500 שהייתה המצלמה הראשונה ששילבה אותה – כתבה שתתפרסם כאן בעוד מספר ימים).
2. תמיכה ב-timelapse עם שינוי חשיפה אוטומטי (בכדי למנוע בעיות חשיפה ביצירת טיימלפס).
3. מספר שיפורים בשימוש במסך המגע (שיפורי קושחה שחלקם נלקחו מדגמים חדשים אחרים).

שאר הנתונים של המצלמה כולל החיישן (עדיין 24 מגה פיקסל ללא פילטר AA), המעבד (EXPEED 4), קצב הצילום (5 פריימים לשנייה), המסך (3.2 אינצ' מפרקי מלא עם יכולות מגע) וצילום הוידאו (מקסימום 1080p בעד 60 פריימים לשנייה) נותרו זהות לדגם ה-D5500 שבדקנו כאן בשנה שעברה.

מחיר גם טרם נחשף וגם לא תאריך זמינות מדויק – אנו משערים שמדובר בסוף השנה הנוכחית או ראשית השנה הבאה ובמחיר שדומה מאד לזה של ה-D5500 בעת שהושקה (סביב 800 דולר – בחו"ל עבור גוף בלבד).

סרטון רשמי קצר של ניקון המציג את המצלמה

במסגרת כנס ADOBE MAX שנערך בכל שנה בלאס ואגס והתקיים בראשית החודש הציגה חברת אדובי מספר פיתוחים עתידיים במגוון תחומים – אחד מהם מכונה SkyReplace והוא מבצע (איך לא) החלפת שמים בתמונות סטילס בלחיצת כפתור באופן אוטומטי ונראה אפקטיבי למדי.

צילמתם תמונה יפה אבל השמיים היו אפורים ומשעממים ואתם רוצים להחליפם? עד היום היה ניתן לעשות זאת באמצעות תוכנות עריכת תמונה דוגמת פוטושופ עם לא מעט עבודה ושלבים ידניים. באדובי החליטו שאפשר גם אחרת ופיתחו כלי (בשלב זה לא ברור האם ולאיזה תוכנה יצורף בסופו של דבר הכלי או שמה יעמוד ברשות עצמו) המאפשר להחליף שמים בלחיצה אחת או שתיים (החרוז מקרי בהחלט).

לפי ההדגמה אותה ניתן לראות בסרטון בהמשך הידיעה מתוך הכנס, הכלי החדש מאפשר בחירה של תמונת שמים מתוך תיקיה של המשתמש או לחילופין בחירה בתמונות מתוך ספריה קיימת של אדובי, כולל אפשרות לבחירת תתי גרסאות דומות. אם הכלי יוכח כאפקטיבי (ושימו לב שאדובי לא הגדילה את התוצאה ל-100% בסרטון בשביל להראות עד כמה מדויקת ההדבקה) בהחלט אפשר שמשתמשים שאוהבים את הרעיון (ראוי לציין למען ההגינות כי לא כולם מרגישים בנוח עם שינוי כה עמוק בתמונה), ייצרו לעצמם מאגר של תמונות שמיים אותם יוכלו להזריק לתוך תמונות אחרות במטרה לשפרן.

כאמור הכלי אינו זמין עדיין אבל לא מן הנמנע שנראה אותו באחד העדכונים הבאים של אדובי לתוכנות כמו פוטושופ או לייטרום (או אולי דווקא אחת התוכנות למובייל) במהלך 2017.

הדגמה של טכנולוגיית ה-SkyReplace בכנס ADOBE MAX 2016

סרטון בונוס: Voco – טכנולוגיה נוספת שהוצגה על ידי אדובי בכנס – החלפת מילים בהקלטה – לא מושלם אבל מסקרן מאד

את ה-D500 של ניקון קיבלנו לידינו קצת לפני תערוכת פוטוקינה ובילינו עימה כחודש של צילום אינטנסיבי גם לאחר התערוכה. את התוצאות ובעיקר את מסקנותינו לגבי יתרונותיה (הרבים) וגם כמה חסרונות שגילינו במהלך השימוש תוכלו לקרוא בכתבה הבאה.

יש לא מעט ביקורות ברשת על ה-D500 של ניקון שהוכרזה מוקדם יותר השנה (שתי ביקורות שאנו ממליצים בחום לראות ופרסמנו גם באתר הבת שלנו הן אלו של צלם הטבע האמריקני סטיב פרי אשר בחן את המצלמה מנקודת ראותו כצלם טבע, בעלי חיים וציפורים, והביקורת של ידידנו הקנדים מ-The Camera Store). מה שאנו רוצים לעשות הפעם הוא קצת אחר והוא מציג נקודות שונות שאנו מוצאים לנכון להדגיש ביחס למצלמה – אם אתם מתכננים לרכוש אותה אנו ממליצים לקרוא/לצפות גם בביקורות שהזכרנו וגם במה שאנו מציינים בכתבה הנוכחית.

תזכורת – למי שלא זוכר הינה קישור למפרט המלא של ה-D500 שהושקה בינואר 2016 בתערוכת CES.

הרשימה הבאה מהווה סיכום של ההתרשמות שלנו מה-D500 (לא לפי סדר כלשהו) – ראו גם את הסרטון שהכנו בהמשך:

• ל-D500 מספר רב של כפתורים ברי תכנות – יותר מכל מצלמת רפלקס אחרת של ניקון (מליין ה-DX כולל ה-D300S הוותיקה) והיא ניתנת להתאמה אישית משמעותית מאד (לו רק תקדישו לכך את הזמן הנדרש).
• מצאנו את המיקום של כפתור ה-ISO החדש (בחלק העליון של המצלמה) כנוח מאד לשימוש – הרבה יותר מזה המצוי בסדרת ה-D7XXX.
• המסך בר ההטיה נוח מאד לשימוש גם הוא (הרבה יותר מזה המצוי ב-A6300 של סוני למשל) וזאת הודות למיקום הצירים המאפשר זווית טובה יותר כלפי מטה (קרוב מאד ל-90 מעלות). עדיין חבל שאנו לא רואים מסך מפרקי מלא שמאפשר גם צילום עצמי נוח יותר (שימושי לוידאו למשל).

מסך בר הטיה – אמנם לא מפרקי אבל עובד טוב

• מסך המגע נוח מאד לשימוש להעברת תמונות, הגדלה ובדיקת פוקוס אחרי הצילום באמצעות לחיצה כפולה (פונקציה שלא הייתה קיימת בדגם ה-D5500 מסיבה לא ברורה כשבדקנו אותה). שימו לב כי התפריטים לא ניתנים לשינוי באמצעות מסך המגע (לא דבר רע בהכרח).

יש גם אפשרויות מגע – נוח לשימוש

• הג'ויסטיק החדש מימין לעינית הוא תוספת נחמדה. לנו יש ידיים קטנות אז הוא הרגיש לנו מעט רחוק מידי והמשכנו להשתמש במקשי החיצים הוותיקים לשינוי נקודות הפוקוס במצלמה.
• אם אנו מדברים על פוקוס – ניקון צריכה לזכות לקרדיט עצום בפיתוח מערכת הפוקוס המתקדמת מאד (לסטילס) במצלמה. זאת אותה המערכת המשתמשת גם ב-D5 והיא פשוט מצויינת – אולי הטובה ביותר בה השתמשנו עד כה במצלמה כלשהי (לא היה לנו מספיק זמן לשחק עם המערכת בקנון 1D X MK II ובסוני A99 MKII בפוטוקינה אבל אלו מצלמות יקרות משמעותית מה-D500 בכל מקרה).
• למערכת הפוקוס ב-D500 יש המון אפשרויות מתקדמות והיא ניתנת להתאמה וכיוונון הרבה מעבר למה שאפשרי בסדרת ה-D7XXX. אנו השתמשנו הרבה בפונקציית ה-Group AF עם תוצאות לא רעות בכלל.
• העינית של ה-D500 איכותית מאד וגדולה (בעלת הגדלה של 1X לעומת 0.92X בסדרת ה-D7XXX). אמנם היא איננה גדולה כמו העיניות של מצלמות Full Frame עם עם כיסוי פוקוס הרבה יותר גדול קשה להתלונן. מאד אבנו גם את כיסוי העינית העגול שהוא לדעתנו נוח יותר מזה המרובע של רוב המצלמות של ניקון (ובכלל).

עינית גדולה ואיכותית עם כיסוי עגול

• עוד תוספת נחמדה שקיימת ב-D500 וגם בכמה דגמים מתקדמים אחרים של ניקון היא תריס העינית שמונע זליגת אור מהעינית בעת צילום בחשיפה ארוכה. חבל שניקון לא משלבת תוספת פשוטה אך יעילה זאת בכל הליין.
• עבורנו המצלמה הייתה מעט גדולה מידי (ידיים קטנות כבר אמרנו) ואנו מעדיפים את גודלה של סדרת ה-D7XXX שמתאימה לנו כמו כפפה. לבעלי ידיים בינוניות וגדולות לא תהיה שום בעיה עם המצלמה (שימו לב שהיא עדיין קטנה מה-D810).
• ל-D500 מהירות צילום פנטסטית (10 תמונות בשנייה) עם חוצץ גדול מאד. לכל מי שמצלם ספורט, אקשן, טבע ואפילו עיתונות – יש לכך חשיבות אדירה (ניתן לראות בסרטון בהמשך כמה דוגמאות לרצפי תמונות שצילמנו איתה). אם אתם חושבים שההפרש בין 7 ל-10 תמונות בשנייה עבור צילומי ספורט למשל הוא לא משמעותי – תחשבו שוב – מדובר בהפרש משמעותי מאד שיכול להיות ההבדל בין לתפוס בדיוק את הרגע שאתם רוצים ופשוט לפספס אותו.
• בדקנו את המצלמה רק עם כרטיס SD (ל-D500 חריץ לכרטיס SD ולכרטיס XQD החדש יותר והמהיר). אנו ממליצים בכל פה על כרטיס מהיר במיוחד (ואם אתם מצלמים הרבה או מצלמים גם וידאו – אז גם בעל נפח גדול). כרטיס לא מהיר יגרום להאטה כללית בפעולת המצלמה (לא רק בזמן הצילום אלא גם בצפיה בתמונות ובכלל). כרטיסי XQD (במיוחד מהדור החדש) יבטיחו לכם פעולה במהירות מקסימאלית (אבל אלו יקרים למדי עדיין). משהו אחד שלא אהבנו – העובדה שמדובר על שני כרטיסי שונים – היינו מעדיפים בחירה בשני כרטיסי SD או שני כרטיסי XQD – שימוש בשני כרטיסים הוא פשוט מציק.
• פונקציה ממש נחמדה המשולבת ב-D500 ולא ראינו בהרבה מצלמות (בטח לא ברמת המחיר הזאת) היא תאורה למקשים. אם תדליקו את התאורה של מסך הנתונים העליון (הזזה ימינה של כפתור הצילום) בתנאי תאורה נמוכים תגלו פתאום כי כל שורת הכפתורים בצד שמאל נדלקת וכמוהה גם הכפתורים בצד השמאלי העליון של המצלמה (מאד נחמד ושימושי). לצערנו הכפתורים בצד ימין לא נדלקו (לא ברור מדוע ניקון הזניחה אותם – נקווה שיתוקן בדגמים עתידיים).

שני כרטיסים שונים – היינו מעדיפים אחידות

• איכות התמונה של ה-D500 מצויינת. אמנם, למצלמה כ-4 מגה פיקסל פחות מלמצלמות מסדרת ה-D7XXX של ניקון אבל הרגישות בהחלט מרשימה (אנו היינו עושים שימוש בתמונות בערך עד ל-ISO 3200 ובמקרים מסוימים אפילו עד ISO 6400) – הינה דוגמאות ברגישויות שונות:

• טכנולוגיית העברת התמונה האלחוטית של ניקון – Snapbridge שהוצגה ב-D500 לראשונה (מאז שולבה גם ב-D3400 וב-D5600 שהוכרזה ממש לאחרונה) היא רעיון מעולה. ניקון ניסתה לקרב את חווית השימוש במצלמה סלולארית אבל עם מצלמה אמיתית ואיכותית. ניתן להגדיר באפליקציה כי התמונות שתצלמו יועברו לסלולארי וישמרו שם (ומשם להעלותן לרשתות חברתיות או לשלוח לחברים). כאמור על הנייר מדובר בפתרון הגיוני שכל החברות היו צריכות לאמץ מזמן (עוד נוסיף כי המצלמה מחוברת לאפליקציה באמצעות BT בעל צריכת חשמל נמוכה ואין צורך לחברו שוב לאחר החיבור הראשוני). עד כאן הכל טוב ויפה אך בפועל גילינו שהחיבור הראשוני היה מורכב ולא אינטואיטיבי במיוחד (וגם נכשל מספר פעמים), האפליקציה מאד מוגבלת ולפחות ממה שאנו ראינו לא ניתן להגדיר בצורה פשוטה העברה של תמונות ספציפיות לנייד (לא רצינו כי מאות תמונות יועלו אוטומטית לנייד שלנו ויתפסו נפח אחסון עצום) והאפליקציה עצמה הייתה לא יציבה ונתקעה פעמים רבות. מעבר לכך לאפליקציה כמעט ואין יכולת שליטה במצלמה וזאת בניגוד ללא מעט אפליקציות אחרות שמאפשרות שליטה מלאה במצלמה.
• לכל אלו כדאי להוסיף צריכה מאד משמעותית של הסוללה כשה-BT דולק (חצי יום של צילום לא אינטנסיבי גמר 2/3 סוללה) והחוויה של השימוש ב-Snapbridge רחוקה ממה שהיינו רוצים לראות. לניקון יש עוד הזדמנות לשפר את הנושא משום שרוב הבעיות הן בעיות תוכנה או קושחה ובכל זאת מן הנסיון הקודם עם ניקון ברור לנו כי מדובר בצד החלש של החברה (אולי זה הזמן לקחת צוות פיתוח חיצוני או לרכוש בית תוכנה ניקון?). אנו בכל מקרה ממליצים בחום כי אם אינכם משתמשים ב-Snapbridge תעבירו את המצלמה ל-Airplane mode – דבר שהוכח כחוסך בטריה באופן משמעותי במצלמה).
• איכות הוידאו של ה-D500 גם ב-1080p וגם ב-4K מעולה (בייחוד עם עדשת ה-50-100 מ"מ של סיגמא איתה צילמנו שמספקת חדות מדהימה). אלא שאם חשבתם לרכוש את המצלמה לצורך צילום וידאו אנו מציעים כי תשקלו זאת בזהירות. ראשית, למצלמה (כמו לשאר הגופים של ניקון) אין מייצב מובנה ועבודה ידנית איתה  (אפילו עם חלק מהעדשות המיוצבות) איננה אידאלית, אבל הבעיה המשמעותית יותר קשורה לפוקוס האוטומטי בוידאו. ניקון בניגוד לסוני, קנון ואפילו פנסוניק ואולימפוס פשוט לא השכילה ליצור מערכת פוקוס רציף בוידאו שמסוגלת לעבוד בצורה חלקה וטבעית. התוצאה היא וידאו קופצני ובמקרים רבים לא שימושי בעליל (כך לדוגמא פרט לשניות ספורות בסרטון שצילמנו עם מנכ"ל סיגמא – כל שאר 12+ הדקות של הסרטון היו בלתי שמישות לחלוטין – מה שאומר שהיינו צריכים למעשה לצלם את הסרטון כולו עם פוקוס ידני בלבד). אם אתם מרגישים בנוח לעבוד בוידאו עם פוקוס ידני בלבד על חצובה – תקבלו איכות תמונה טובה מאד – אבל אם לא – ישנן בשוק אופציות עדיפות בהרבה לצילום וידאו.
• עוד נקודה שראוי להוסיף בהקשר זה – אם תבחרו לצלם ב-4K תגלו כי הקרופ של המצלמה גדל לפתע מ-1.5X הרגיל של המצלמה ל-2.2X – התוצאה מאד לא סימפטית – כמעט שום עדשה שתמצאו לא תספק לכם זווית אולטרה רחבה בוידאו 4K ואפילו עדשות רחבות רגילות הופכות לעדשות טלה – אנו נאלצנו לצלם ספורט ממרחק גדול משמעותית ובסופו של דבר אפילו אז קיבלנו לא מעט חיתוכי ראשים לא מתוכננים בגלל אורך המוקד המוגדל.
•  עוד נקודה הקשורה לוידאו (ולפוקס עם Live view בכלל) הוא מהירות הפוקוס – ניקון אולי שיפרה במעט את המהירות במצב זה אבל הוא עדיין שונות אור ממהירות הפוקוס של מצלמות חסרות מראה וכמובן איטי בהרבה מהפוקוס עם העינית.
• משהו אחד חיובי בנוגע לוידאו בכל זאת – ב-D500 ניקון אפשרה סוף סוף שינוי של הצמצם בעת צילום וידאו (או בכלל במצב Live view) כפי שאפשרי בחלק ממצלמות ה-Full Frame של החברה. בהחלט צעד מבורך – למה הדבר לא אפשרי בכל המצלמות של החברה? לניקון הפיתרונים.
• נקודה אחרונה לסיום – כפי שדווח בהרחבה ברשת – לא ניתן להשתמש ב-D500 בסוללות לא מקוריות. זה מרגיז (אם כי אפשר להבין מדוע בחרה ניקון לעשות זאת). באופן רשמי הסוללה פשוט צורכת יותר אנרגיה (מדובר ב-EN-EL15 שניקון מרבה להשתמש בה אבל בגרסה החדשה יותר – הסוללה הישנה שלנו מה-D7100 למשל עבדה אבל סיפקה כוח לזמן קצר משמעותית).

סיכום

בוא ננסה לסכם. אף שלא מדובר בביקורת סטנדרטית אלא יותר באוסף של התרשמויות משתמש אנו בהחלט יכולים לתת שורה תחתונה אחרי לא מעט שבועות של שימוש. ה-D500 היא ללא ספק אחת המצלמות המוצלחות ביותר של ניקון וחבל שנדרש לחברה זמן כה רב להביאה אל השוק. איכות התמונה שלה בסטילס ובוידאו מעולה, היא מהירה, נוחה לשימוש, כוללת מגוון עצום של אפשרויות הגדרה אישיות, מסך המגע שלה נוח לעבודה ומערכת הפוקוס בשילבו עם מהירות הצילום והחוצץ הגדול מאפשרים במיוחד לצלמים של עצמים בתנועה (ספורט, אקסטרים, ציפורים וכו') לא לפספס אף רגע ולחזור עם שלל אפשרויות ביד. ישנן שתי נקודות בהן המצלמה לא מצליחה במיוחד – ראשית, ולמרות ההבטחה הגדולה, Snapbridge – טכנולוגיית ההעברה האלחוטית של ניקון – עדיין מרגישה כמוצר חצי אפוי (במקרה הטוב), הנקודה השנייה היא הוידאו – לניקון עדיין אין מערכת פוקוס רציפה בוידאו מה שמגביל מאד את אפשרויות השימוש בה למטרה זו. אם אתם יכולים להסתדר בלי שתי הנקודות האחרונות מובטחת לכם חוויות צילום מעולה.

הסרטון שהכנו לאתר הבת שלנו LensVid המציג את היתרונות והחסרונות של ה-D500

גלריה שצולמה עם ה-D500 ועדשת ה-50-100 מ"מ f/1.8 של סיגמא (ביקורת בקרוב)

אנו רוצים להודות לחברת הדר,  יבואנית ניקון לישראל על אספקת המצלמה לבדיקה.

חברת Edelkrone מטורקיה ממשיכה להשיק מוצרים פורצי דרך לתחום הוידאו והוידאו הרפלקסי והפעם היא חושפת מודול אשר הופך את הסליידר הזעיר שלה (SliderONE) לממונע ולא זו בלבד, אלא נשלט באמצעות אפליקציה פשוטה מהסלולארי.

Edelkrone היא מן החברות היצירתיות ביותר בתחום העזרים לוידאו כיום והיא אחראית לכמה פיתוחים מקוריים למדי בתחום הוידאו הרפלקסי דוגמת ה-Pocket Rig – המכתוף המתקפל הזעיר בעולם, ה-WING  ועוד ועוד(ניתן למצוא את כולם בקישור הבא באתר).

המוצר החדש של החברה הוא למעשה תוספת ל-SliderONE שהוכרז בשנה שעברה – סליידר זעיר בגודל 15 ס"מ שיכול להיכנס לכל תיק. המגבלה העיקרית של הסליידר לפי לא מעט דיווחים ברשת היא שהתנועה שלו לא הייתה חלקם לגמרי (לא קל לתכנן סליידר כה זעיר שיהיה איכותי ונוח לתפעול מסתבר)

ההתקן ניזון מסוללת LP-E6 של קנון (לא מסופקת עם המודול) ועובד באמצעות אפליקציה למכשיר הסלולארי (בשלב זה לאייפון בלבד). ההתצקן והסליידר מסוגלים לשאת עד 9 ק"ג של ציוד, הם מאפשרים שליטה בתנועה לצורך וידאו או באמצעות כבל מיוחד לבצע צילום ועצירה לצורך הקלטת Timelapse.

בכל הנוגע למחירים – ה-SliderONE נמכר כיום תמורת כ-200 דולרים והמודול הממונע תמורת 370 דולרים.

יש לכם כמה חצובות ואין לכם דרך טובה לאחסן אותן? יש לנו פיתרון פשוט שתוכלו לבנות בעצמכם מקצת עץ ולא יותר מידי עבודה.

אנו נמצאים בימים אלו במסגרת סדרת ביקורות ארוכה של חצובות וראשים של יצרניות שונות מכל רחבי העולם (ראו באתר הבת שלנו – LensVid). מהסיבה הזאת מתרוצצות אצלנו לא מעט חצובות שתופסות הרבה מקום ומבלגנות את המשרד. לאחר בדיקה של כל מיני פתרונות קיימים (אין יותר מידי) החלטנו לבנות משהו בעצמנו. לאחר כמה תכנונים שונים ומשונים הגענו לעיצוב פשוט וקל לבנייה שאותו נציג בפניכם היום (ואותו גם בנינו בסופו של דבר כפי שניתן לראות בסרטון שבהמשך והוא מוכיח את עצמו היטב עד כה).

אז מה צריכים בשביל להתחיל לבנות?

• ראשית אתם צריכים לחשוב כמה חצובות אתם רוצים לאחסן במתקן. אם יש לכם תוכניות לרכוש עוד חצובות או מונופודים בהמשך אולי שווה לכם לבנות עוד מקום או שניים לעתיד.
• דבר שני אתם צריכים לבחור מקום לחבר את המתקן – המתקן שאנחנו בנינו מחובר לקיר ועבור 5 חצובות דרש שטח שרוחבו בערך כ-85 ס"מ (אפשר היה להסתדר גם עם טיפה פחות – אם תאחסנו את הראשים בנפרד אפשר לדחוס עוד הרבה יותר, לעומת זאת אם יש לכם ראשי וידאו גדולים אולי תצטרכו דווקא יותר מקום). בכל הנוגע לגובה – מדדו את החצובה הארוכה ביותר שיש ברשותכם כשהיא סגורה והוסיפו עוד כ-10 ס"מ לפחות.
• מבחינת חומרים תזדקקו לעצים – אנחנו השתמשנו ב-3 פיסות עץ ארוכות פשוטות (עץ אורן) לקיבוע לקיר אנכית ועוד פיסה אחת דומה אופקית לחלק התחתון (היא לא הכרחית בעיצוב הסופי שלנו ונועדה למנוע מרגלי החצובות לפגוע בטעות בקיר מה שלא קרה בכל מקרה בעיצוב שיצרנו). בנוסף תצטרכו את פלטת העץ המרכזית עליה ישבו החצובות – אנו ממליצים על פיסה מעץ חזק יותר (אולי גם מעט עבה יותה), זיכרו אם אתם הולכים להציב עליה מספר חצובות עם ראשים מדובר במשקל לא מבוטל באופן קבוע. אורכה של הפלטה שלנו עמד כאמור על כ-85 ס"מ אבל אתם תצטרכו לעשות את המדידות שלכם בהתאם למקום שיש לכם ולמספר החצובות והראשים שתרצו לאחסן. בנוסף השתמשנו ב-3 מחזיקי מדף ממתכת (2 חזקים, עבים וגדולים יחסית, ואחד קטן יותר שחובר כלפי מעלה ליישור במרכז).
• מבחינת כלי עבודה – אנחנו השתמשנו בכלים שעמדו לרשותנו (כולל משייפת אקסנטרית, jigsaw, מקדחה, מברגה, פטישון ו-spade, קלמפים, פלס ועוד כמה כלי שיוף). כן אנחנו חובבי נגרות אבל ממש לא צריכים להיות נגרים בשביל הפרויקט הזה ועם קצת יותר עבודה אפשר להשיג תוצאות דומות גם עם כלים ידניים פשוטים כמו מסור ידני, מסורית ונייר ליטוש.
• מומלץ לחשוב מראש על הגימור – אנחנו העברנו צביעה פשוטה עם ספריי (אפילו ללא לכה – למי שהמראה חשוב – מומלץ לצבוע בצורה מעט יותר איכותית עם צבע מספר שכבות ולצפות בלכה). עוד תוספת שלא הראנו בסרטון בהמשך היא אמצעי הגנה על החצובה כשהיא בתוך המתקן – עשינו זאת באמצעות איזולירבנד עבה (מכונה בסלנג צבאי איזולירבנד חבלה) שנגזר והודבק בתוך החלק הצר של החצובה כך שהחצובה לא תיגע ישירות בעץ – ניתן למצוא גם פתרונות אחרים מגומי או כיד הדמיון הטובה עליכם.

מחזיק החצובות המוכן במבט מלמטה

כיצד בנינו?

תהליך הבנייה היה פשוט יחסית ולמרות שזאת הפעם הראשונה שבנינו את המתקן ולא היו לנו הוראות או הנחיות כלשהן, הבניה כולה לקחה מספר שעות (שנפרשו על פני יומיים). לו היינו צריכים לבנות את המתקן שוב הזמן היה מתקצר משמעותית.

• בשלב הראשון חתכנו את העצים לגודל הרצוי מבחינתנו (כאמור תצטרכו למדוד את המקום שיש לכם ואת מספר החצובות שלכם – אנו ממליצים להניחם על הרצפה במרחקים שווים עם הראשים ולמדוד).
• בשלב השני יצרנו 5 חורים עגולים בקוטר 1 אינצ' באמצעות מקדחה עם ראש spade (זה הסט בו השתמשנו – ניתן לעשות זאת גם עם כוס קידוח או אם אין לכם כלים חשמליים ניתן לחתוך באמצעות מסור ומסורית). בהמשך גילינו כי ראש בגודל 1 אינצ' הוא למעשה מעט קטן מידי – אנחנו הרחבנו אותו על ידי שיוף אבל באופן אידאלי גודל החור המותאם לחצובות שלנו הוא סביב 1 אינצ' ורבע – אתם תצטרכו לעשות קצת ניסויים ולבדוק מה הגודל המתאים לחצובות שלכם – אנחנו בחרנו להתאים את החור לחלק הדק יחסית של החצובה כשהמוט המרכזי פתוח במקצת והוא זה המוחזק על ידי המעמד. אם תרצו תוכלו ליצור חור גדול יותר שיחזיק את החצובה בחלק עם טבעת הפתיחה – כאמור עניין שמומלץ לברר לפני העבודה – אולי אפילו לעשות ניסוי על פיסת עץ אחרת.
• אחרי חיתוך החורים העגולים השתמשנו במסור החשמלי בכדי ליצור זווית של 90 מעלות שנועדה למנוע מהחצובה ליפול מהמתלה. החלק הזה היה המורכב ביותר לתכנון – הלקח שלנו הוא שניתן היה לעשות את הזווית הזאת ארוכה ועמוקה משמעותית כך שהחצובה תשב פנימית יותר בתוך הפלטה ולא תוכל לצאת באופן לא מתוכנן בשום מצב גם אם תקבל מכה או משיכה. שימו לב כמובן שהחור בזווית צריך להיות גדול מספיק כך שהחצובה תעבור בו בקלות יחסית לכל אורכו – מצד שני כמובן לא גדול מידי – שלא תיפול דרכו.
• בשלב הבא בדקנו שהכל עובד כראוי וניסינו את כל החצובות בכל החורים ועשינו מספר תיקוני שיוף עבור אחת החצובות העבות יותר.
• אחרי שהכל היה מוכן צבענו את החלקים השונים ונתנו להם זמן להתייבש.
• בשלב הבא חיברנו את כל החלקים – המתלה נמצא על הצד החיצוני של קיר הממ"ד שלנו ולכן נדרשנו לקדיחה עמוקה עם פטישון – אנו ממליצים גם לכם לקבע את פיסות העץ המשמשות כבסיס לקיר בצורה חזקה מאד (עם קדיחה ודיבלים – אם מדובר בקיר גבס רצוי להתייעץ עם מומחה בכדי לבדוק האם וכיצד ניתן להעמיס עליו נקודתית את המשקל של החצובות).
• אחרי חיבור קורות הבסיס חיברנו את הקורה האופקית המרכזית – השתמשנו בפלס כמובן וחיברנו אליה את מחזיקי המדף (כאמור אנו ממליצים על מחזיקים שמסוגלים לשאת משקל משמעותי). לבסוף חיברנו את הקורה האופקית התחתונה אשר כאמור איננה הכרחית במקרה שלנו בגלל שרגלי החצובות אינן קרובות כלל לקיר.

המגרעת לחצובה – מומלץ לתכנן אותה עמוקה אף יותר

אם אתם בונים לעצמכם מתקן דומה נשמח אם תשלחו לנו או תעלו לפייסבוק של מגה פיקסל בתגובות תמונה של הפרויקט שלכם, ואם יש שאלות נשמח לענות.

סרטון המציג את פרויקט בניית מעמד החצובות שלנו כפי שפורסם באתר הבת שלנו – LensVid

לאחרונה פרסמנו כאן את הביקורת שלנו על הניקון D500. את המצלמה בדקנו בעיקר עם עדשת ה-50-100 מ"מ f/1.8 של סיגמא ואנו מביאים לכם את ההתרשמות שלנו ממנה היום.

לפני מספר שנים הדהימה סיגמא את עולם הצילום כשהשיקה את עדשת ה-18-35 מ"מ f/1.8 – עד אז (ולמעשה גם עד היום) לא הייתה עדשת זום מקבילה אחרת עם יחס של אורך מוקד וצמצם עבור מצלמות APS-C רפלקסיות. במידה רבה (פרט למספר עדשות בודדות) לא ממש היו אופציות זום מהירות עבור צלמים עם מצלמות APS-C ולכן רבים המתינו בסבלנות שסיגמא תשיק גרסת זום תאומה ל-18-35 מ"מ אבל בעלת אורך מוקד ארוך יותר. ואכן לפני מספר חודשים השיקה סיגמא את האחות – עדשת ה-50-100 מ"מ – גם היא עם צמצם f/1.8 לכל האורך.

היו שהשוו את שתי העדשות של סיגמא לעדשות הקלאסיות עבור מצלמות Full Frame – ה-24-70 מ"מ וה-70-200 מ"מ. אלא שמלבד כיסוי הפריים (APS-C/FF) יש עוד הבדלים בין העדשות – בעוד שה-24-70 וה-70-200 הן בעלות זום הקרוב ל-3X, לעדשות של סיגמא זום 2X בלבד (ומבחינה זאת הן מעט פחות וורסטיליות). מצד שני יש להן יתרון מבחינת כמות האור הנכנסת – f/1.8 לעומת f/2.8. יחד עם זאת חשוב לזכור כי מבחינת הפרדה מהרקע התוצאות (עם לקחת חשבון את ההבדל בגודל החיישן) דומות למדי.

עד כאן רקע קצר. הביקורת – כמו כל הביקורות שלנו בתקופה האחרונה מחולקת לנקודות קצרות ואנו נעבור עליהן אחת אחת:

• איכות הבנייה של ה-50-100 מ"מ מעולה (כמו של כל עדשות ה-ART – עם כולן הספקנו להתנסות בקצרה בפוטוקינה מוקדם יותר השנה).

איכות בנייה גבוהה – סיגמא 50-100 מ"מ f/1.8

• טבעת הזום קרובה יותר למצלמה ויש לה חיכוך טוב אם כי היא מעט דקה.
• טבעת הפוקוס נמצאת מקדימה והיא רחבה יותר ומעט קלה יותר להזזה.
• יש מעט מאד מרחק בין שתי הטבעות בו ניתן להחזיק בקלות מבלי לאחוז באחת משתיהן – אם יש לכם ידיים גדולות זה יכול להיות מעט בעייתי (הדבר נובע לדעתנו בין השאר ממיקום מכלול הרגלית – עוד על כך מייד).
• לגבי הרגלית – היא מתכתית ומרגישה חזקה מאד והתנועה שלה מצויינת (ניתן לנעול אותה בקלות בזוויות שונות והיא נעצרת בכל 90 מעלות). למרות זאת היא לדעתנו הטעות הגדולה ביותר של מתכנני סיגמא בעדשה הזאת מבחינה מבנית. ראשית לא ניתן להסיר את הרגלית (אנחנו לפחות לא מצאנו דרך), הרגלית עצמה קרובה באופן קיצוני לטבעת הזום ומכיוון שאיננה ניתנת להסרה היא תמיד מפריעה מעט להזזת טבעת הפוקוס (הרגלית עצמה או כפתור הנעילה המצוי מהצד השני שלה). הרגלית עצמה גם קטנה מאד ואנו לרוב מעדיפים אחת גדולה בהרבה. בשורה התחתונה היינו מוותרים לגמרי על הרגלית או לפחות מעדיפים אחת הניתנת להסרה (ומסירים אותה בהזדמנות הראשונה עבור 99% מהשימוש שלנו בעדשה).

רגלית בלתי ניתנת להסרה

• עוד כמה דברים עיצוביים קטנים ששווה להזכיר – לעדשה כפתור יחיד – MF/AF, למגן השמש יש פס גומי שרק באמצעותו ניתן להסיר ולחבר אותו לעדשה (לקח לנו קצת זמן להבין את העיקרון). ל-50-100 מ"מ יש אלמנט קדמי גדול מאד – 82 מ"מ – קחו זאת בחשבון אם אתם מתכננים להשתמש בפילטרים.
• כמו שאפשר לצפות מעדשת זום טלפוטו עם צמצם f/1.8 – מדובר בעדשה גדולה, עבה למדי וכבדה. אורכה מגיע ל-19 ס"מ ומשקלה כמעט 1.6 ק"ג (אפילו מעט יותר ממשקלה של ה-70-200 מ"מ f/2.8 של ניקון למשל).
• מבחינת תכונות, בולט בהעדרו מייצב מובנה. ברור לגמרי שהוספה שלו הייתה הופכת את העדשה הגדולה והכבדה גם כך לגדולה וכבדה עוד יותר (שלא לדבר על תוספת המחיר) ועדיין – לטעמנו מדובר בעדשה שצריכה מייצב – למרות הצמצם המהיר – במיוחד בצילום בתאורה נמוכה הוא היה יכול להביא תועלת ובוודאי בוידאו (אם כי יותר בקנון – משום שלפחות בשלב זה צילום וידאו ידני עם מצלמות ניקון לרוב אינו מביא לתוצאות טובות במיוחד בגלל מערכת הפוקוס).
• לפני שנעבור לעסוק בביצועים אופטיים אנו חייבים התייחסות משמעותית לנושא הפוקוס. את העדשה ניסינו עם 2 מצלמות ה-D7100 הישנה שלנו וה-D500. בתחילה יחס התמונות הטובות (בפוקוס מלא) לעומת אלו שלא, עמד על בערך 50-60% בפוקוס לעומת אלו שלא – היינו מופתעים, אלא שאחרי הראיון שלנו עם מנכ"ל סיגמא בו הוא ציין בפנינו כי הוא ממליץ כי נכייל את העדשה יחד עם המצלמה – שלחנו את השתיים לכיול (אצל היבואן) וקיבלנו תוצאות משופרות (קשה להעריך במדויק אבל אפשר לדבר על 20% ואולי אפילו 30% שיפור במקרים מסוימים). חשוב לציין – לא מדובר בבעיה של פוקוס קדמי או אחורי (בעיה מוכרת עם עדשות ומצלמות רבות) אלא בפספוסי פוקוס משני הסוגים.
• חשוב לציין כי הנתונים של העדשה מאתגרים – 100 מ"מ עם צמצם f/1.8 יוצר עומק שדה קטן מאד ולא קל לדייק במיוחד ללא מייצב ואל מול עצמים בתנועה. עוד נציין כי חשוב מאד לצלם עם העדשה במהירויות תריס נכונות (קרי סביב 1/200 שנייה ואף יותר בכדי למנוע טשטוש).
• נקודת אור לגבי ה-AF בכל זאת – מהירות הפוקוס לא רעה כלל.
• כעת הגענו לנושא שרבים וודאי ממתינים לו – חדות. ערכנו את הבדיקות הללו על ה-D500 של ניקון. התוצאות שקיבלנו מעניינות למדי. בצמצם פתוח התוצאה על פני כל הפריים חדה למדי. סגירה של סטופ אחד משפרת במעט את החדות אבל מעלה משמעותית את הניגודיות של התמונה ואנו מקבלים תמונה איכותית מאד כבר סביב f/2.8 שאיננה משתפרת באופן משמעותי מעבר לכך.

• האפלת פינות – אנו מייחסים לרוב האפלת פינות לעדשות FF אבל גם בעדשות APS-C מסוימות ניתן לראות האפלה. ל-50-100 מ"מ בהחלט יש האפלת פינות בולטת מאד בצמצם פתוח (במקרה של התמונות בהמשך ב-50 מ"מ). מצד שני האפלה זאת נעלמת מהר מאד כבר סביב צמצם f/2.8 (אולי אפילו מעט לפני) ומעבר לכך כבר נעלמת כמעט לגמרי כפי שניתן לראות בתמונות למטה.

• אברציות כרומטיות – לפחות במקרה אחד אל מול אור חזק נתקלנו באברציות כרומטיות כפי שניתן לראות בתמונה (ובהגדלה של 100%) הבאה.

• עיוות חבית – כפי שניתן לראות לא ניכר עיוות חבית לא ב-50 ולא ב-100 מ"מ עם העדשה.

• בוקה – אתם מוזמנים לשפוט בעצמכם את הבוקה של העדשה (לנו העניין תמיד נראה סובייקטיבי מאד) אנו רק נציין כי בצמצם פתוח כדורי האור נראים פחוסים – סגירה של הצמצם בכסטופ מחזירה אותם לצורה עגולה.

הבא נסכם. ה-50-100 מ"מ של סיגמא היא עדשה ייחודית. היא לא רב גונית כמו עדשות ה-70-200 מ"מ ויש לה חסרונות ברורים (היעדר מייצב, גודל ומשקל משמעותיים ביחס לעדשת APS-C, רגלית שאינה ניתנת להסרה, ולפחות במקרה שלנו גם פוקוס שמפספס יותר משהיינו רוצים) ובכל זאת מדובר בעדשה שמסוגלת לנפק תוצאות איכותיות מאד אופטית (בעיקר עם מעט סגירה של הצמצם – בין f/2-f/2.8), עם טשטוש נאה מאד של הרקע ומהירות פוקוס טובה ואיכות בניה גבוהה.

אנו רוצים להתייחס ולהבהיר שוב את נושא הפוקוס האוטומטי בעדשה בכדי לא ליצור רושם מוטעה בקרב הקוראים. ההתנסות שלנו הייתה מוגבלת לעדשת 50-100 מ"מ ספציפית ולזוג מצלמות של ניקון. ברשת ניתן למצוא לא מעט ביקורות (ראו למשל את זו של  Christopher Frost אותו אנו מעריכים מאד) אשר בדקו את העדשה עם מצלמות שונות כולל עם מצלמות קנון ולא נתקלו בבעיות פוקוס מיוחדות (Frost בדק עם מספר מצלמות קנון).

ההמלצה שלנו היא פשוטה – אם אתם מחפשים עדשת זום בינונית מהירה במיוחד שתכסה אורכי מוקד שמתאימים בין השאר לפורטרטים, ה-50-100 מ"מ של סיגמא יכולה להיות פיתרון מצוין עבורכם כל עוד אתם לוקחים בחשבון את כל המגבלות עליהן דיברנו במהלך הביקורת ואנו ממליצים לכם לבחון היטב (אולי אף לבדוק בטרם הקנייה עם המצלמה שלכם) את נושא הפוקוס ואם יש צורך לבקש לבצע קליברציה עם המצלמה שלכם אצל היבואן – תהליך הדורש להשאיר את המצלמה עם העדשה למשך מספר ימים בודדים אבל לפחות במקרה שלנו הוביל לשיפור מסוים בביצועי הפוקוס.

סרטון הביקורת של ה-50-100 מ"מ של סיגמא שצילמנו עבור אתר הבת שלנו LensVid

ה-50-100mm F1.8 DC HSM Art של סיגמא נמכרת בארץ נכון לזמן כתיבת שורות אלו במחיר רשמי של כ-4500 ש"ח.

מספר תמונות שצילמנו עם העדשה

אנו רוצים להודות לחברת שפע ספוט על אספקת העדשה לביקורת.

הצלם הצרפתי Mathieu Stern החליט שהוא רוצה לנסות משהו חדש – במקום לרכוש עדשה מוכנה (חדשה או משומשת) הוא החליט ליצור אחת בעצמו בעזרת מדפסת תלת מימד.

Mathieu התחיל מזכוכית עדשה אחת (מסתבר שלבחור יש אוסף) שסביבה נבנה הפרויקט. Mathieu הוא מסתבר גם מתמטיקאי (או לפחות קרא כמה ספרי אופטיקה) וידע לחשב את התכונות האופטיות של העדשה (אם אתם סקרנים אז מדובר על שווה ערך ל-135 מ"מ f/1.8 לערך) ואת התכונות האופטיות שנדרשו מגוף העדשה שהוא תיתכנן לבנות עבורה במדפסת.

השלב הבא היה לתכנן את העדשה עצמה בתוכנה מתאימה ולהדפיס אותה במדפסת תלת מימד בסיוע שירותים של חברת הדפסות תלת מימד צרפתית בשם fabulous (אפשר לקרוא את הפוסט שלהם שמתאר את הפרויקט כאן).

אחד הדברים הנחמדים ש-Mathieu שילב בעדשה הוא אפשרות ליצור בוקה בצורות שונות (זה די פשוט וניתן לעשות זאת גם ללא עדשה מותאמת אישית אבל מדובר בתוספת חביבה (ניתן לראות בסרטון למטה כיצד הדבר עובד). מבחינה אופטית אמנם לא מדובר על עדשה מושלמת אבל נראה כי לפחות במרכז הפריים הזכוכית שבחר Mathieu יחד עם העיצוב שתיכנן עובדים לא רע בכלל על מצלמת A7 II של סוני עם תוצאות נאות למדי (במגבלות ברורות של טשטוש חזק מחוץ למרכז הפריים).

הסרטון של Mathieu המתאר את פרויקט ייצור העדשה בתלת מימד

העדשה עצמה:

מי יודע אולי בעתיד נראה טרנד של תכנון וייצור עדשות בהזמנה באמצעות מדפסות תלת מימד לחובבי DIY.

מפעם לפעם אנו מקבלים לביקורת מוצר מעט פחות מוכר אבל מסקרן. זהו גם המקרה הפעם בו זכינו להיות בין הראשונים בעולם לבחון עדשה מעניינת של החברה הסינית החדשה DZoptics. העדשה, המכונה KERLEE 35mm f/1.2 הוכרזה לפני מספר חודשים ונטען לגביה שהיא המהירה מסוגה – אנחנו יצאנו לבדוק וחזרנו מופתעים.

לא היו לנו ציפיות רבות כשקופסא קטנה מסין נחתה בפתח משרדנו לפני מספר חודשים. אף שישנן מספר יצרניות צילום המייצרות בסין – עדשות ואופטיקה בכלל הוא תחום עם רקע ומסורת והרבה מאד ידע שנצבר על פני עשורים של פיתוח וייצור בעיקר בקרב חברות מגרמניה ויפן – האםכאן הסינים יצליחו להדביק את הפער ואפילו לייצר מוצר ייחודי משלהם? היינו ספקנים.

העדשה עצמה הגיע בקופסא קטנה ושחורה (עם עיצוב נאה מאד וארוזה היטב אם כי ללא נרתיק נשיאה). אנו השתמשנו בה בעיקר לוידאו במהלך תערוכת פוטוקינה 2016 (על ה-D500) ובהמשך עם שובנו ארצה גם לסטילס (בעיקר על ה-D7100 הוותיקה שלנו). לצערנו ה-D810 שקיווינו שתעמוד לרשותנו במהלך הבדיקה (מדובר אחרי הכל בעדשה בעלת כיסוי FF) לא הייתה זמינה לנו לצערנו כך שהביקורת מעט יותר מוגבלת ממה שהיינו רוצים – ובכל זאת לעדשת 35 מ"מ מהירות יש בהחלט גם שימושים על מצלמות קרופ – בטח כשהדבר נוגע לוידאו.

את המפרט המלא של העדשה (המגיעה במגוון תושבות למספר סוגי מצלמות – אנו כאמור קיבלנו עדשת בתושב ניקון) ניתן למצוא באתר חברת DZoptics.

ערכנו עבורכם את ההתרשמות שלנו כשהיא מחולקת בקצרה לפי נושאים בנקודות:

• איכות בניה – איכות הבנייה של ה-KERLEE מצויינת וגם העיצוב לטעמנו מוצלח למדי (מזכיר מאד לדעתנו את העיצובים הקלאסיים של עדשות צייס – ולא במקרה). הדבר היחיד שהיינו משפרים הוא את התחושה של הכפתור הקטן שעל העדשה (עוד עליו מייד).

KERLEE – לא איכות בניה סינית טיפוסית

• גודל ומשקל – העדשה קומפקטית באופן יחסי – כ-10 ס"מ אורכה (אחרי הכל מדובר בעדשת f/1.2 בעלת כיסוי FF למצלמות רפלקס) מה שכן בשל כמות הזכוכית ומבנה המתכת שלה היא בהחלט לא קלה – כ-700 גרם לערך ובהחלט נותנת תחושה של מוצר בעל מסה ביד.
• טבעות – לעדשה זוג טבעות – טבעת צמצם וטבעת פוקוס. שתיהן בנויות היטב ובעלות התנגדות טובה. לטבעת הצמצם שני מצבים אותם ניתן לשנות באמצעות כפתור קטן (כאמור היינו שמחים אם היה מספק תחושה מעט טובה יותר ואולי גם גדול מעט יותר) – במצב הראשון הטבעת נעה בין סטופ לסטופ בקליקים (עבור צילום סטילס) ובמצב השני מדובר על תנועה חלקה (לוידאו). טבעת הפוקוס מספקת תחושה טובה מאד והיא בעלת סיבוב ארוך מאד (כ-180 מעלות) המאפשר דיוק רב בפוקוס.

עדשה ידנית עם סטייל קלאסי

• מגן שמש – העדשה מגיעה עם מגן שמש מתכתי בעל בד שחור בחלק הפנימי (למניעת החזרים – פטנט שמוכר מעדשות צייס). המנגנון המאפשר לחבר את מגן השמש הפוך (לצורך אחסון העדשה בצורה קומפקטית יותר) מעט מציק ודורש לחיצה של מגן השמש (משהו שגילינו אחרי לא מעט מקרים בהם מגן השמש פשוט יצא מהמקום והיינו צריכים לשוחח על כך עם החברה ולקבל מהם הסבר). לדעתנו DZoptics צריכה לעבוד על שיפור המנגנון כך שיהיה מעט פשוט יותר לחיבור.
• אלמנט קדמי – לעדשה אלמנט קדמי גדול יחסית (לעדשת 35 מ"מ) בקוטר 72 מ"מ (קחו בחשבון כשאתם מתכננים רכישת פילטר לעדשה).

אלמנט קדמי גדול יחסית

• פוקוס ידני – לפני שנפנה לביצועים האופטיים כמה מילים על מיקוד עם העדשה. ה-KERLEE היא עדשה ידנית לגמרי – כלומר שום מידע לא מועבר למצלמה (כולל EXIF או מידע על הצמצם וכו') – זה מצריך בין השאר גם יותר תשומת לב בשימוש בעדשה ואינו מובן מאליו אם אין לכם נסיון קודם עם עבודה עם עדשות ידניות לגמרי (בין השאר לדעתנו מד האור של ה-D7100 שלנו התקשה קצת עם העדשה ולא הציג נתוני חשיפה מאוזנים נכונים בכל המקרים).
• חדות – כעת הגענו ללב הביקורת – נזכיר שוב כי את הבדיקות ערכנו על מצלמת קרופ (D7100) ולא על גוף FF כפי שרצינו במקור (אילוצים שלא תלויים בנו), ובכל זאת אפשר ללמוד לא מעט גם מבדיקה שכזאת ואנו מאמינים כי יהיו גם צלמי קרופ (בוודאי כאלו אשר יבחרו להשתמש בה לוידאו) שיתעניינו בתוצאות. את הבדיקות ערכנו לבד ומול עדשת 35 מ"מ אחרת – במקרה זה הניקון 35 מ"מ f/1.8 DX – אולי אחת מעדשות הקרופ הטובות ביותר של ניקון (וללא ספק הזולה ביותר).בצמצם פתוח ה-KERLEE הפגינה ביצועים טובים למדי במרכז הפריים וביצועים מפתיעים משהו בצידי הפריים (שוב נזכיר – מדובר בעדשת FF הנבדקת כאן על גוף קרופ – כך שבעצם אולי אין מה להתפלא יותר מידי)בצידי הפריים בצמצמים פתוחים
  
  אם נסגור צמצם ל-f/1.8 (צמצם בו ניתן להשוות אותה גם לניקון) נגלה שבמרכז הפריים הניקון חדה מעט יותר אבל לעומת זאת בפינות – הניקון מציגה רכות גדולה מאד בעוד שה-KERLEE מציגה חדות נאה בהחלט

  בפינות- הניקון חלשה מאד – ה-KERLEE עושה עבודה טובה
  
  בצמצם סגור יותר במרכז הפריים

  ובצדדים – המגמה נשמרת (הניקון משתפרת רק ב-f/5.6)
  

• אברציות כרומטיות – אף שבודקים אחרים טענו כי נתקלו באברציות כרומטיות (CA) אנו כמעט ולא ראינו אותם – בוודאי שלא בחלקים הממוקדים בתמונה – בהחלט נתקלנו בהם מפעם לפעם באזורים שאינם בפוקוס בפריים כמו בתמונה הבאה.

• Flare – בדומה למצב עם CA גם במקרה של flare לא נתקלנו בהחזרים מאד בולטים וניסינו להתקיל את העדשה לא מעט – התמונה למטה היא המקסימום שהצלחנו להוציא מהעדשה כאשר כיוונו אותה ישירות אל עמוד תאורה בלילה – בהחלט סביר באופן יחסי.
• האפלת פינות – זאת אולי הבדיקה הכי לא רלוונטית כאשר היא מבוצעת על גוף קרופ. אנו מביאים אותה בכל זאת דווקא מסיבה אחרת – היא מדגימה את הבעיות שהיו למד האור של המצלמה – ניתן לראות הבדלי בהירות משמעותיים בין התמונות בחשיפות שונות (כולן לכאורה על פי מד האור של המצלמה – חשיפות "נכונות").

• עיוות חבית – מן הבדיקה שלנו עולה כי לעדשה אין עיוות חבית משמעותי כלשהו (או עיוות pincushion לצורך העניין).

• בוקה – כמו במקרה של עדשת ה-50-100 מ"מ של סיגמא שבדקנו כאן ממש לאחרונה, גם כאן מדובר על מצב בו בצמצם פתוח עיגולי האור מקבלים צורה פחוסה בעוד שסגירה של הצמצם (סביב f/2.8) תהפוך אותם חזרה לבעלי צורה עגולה יותר. טשטוש הרקע על כל מקרה מרשים ונראה חלק למדי.

הבא נסכם. אף שמדובר בביקורת מעט מוגבלת בשל אילוצי המצלמה (היינו בהחלט מעדיפים לבחוון את ה-KERLEE גם על ה-D810 כפי שתכננו) אנו בהחלט יכולנו להתרשם מהעדשה במגוון נושאים – איכות הבנייה שלה טובה מאד, התיכנון שלה (מלבד מגן השמש וכפתור שינוי הצמצם) פשוט, יעיל ואפקטיבי (ואנו גם מעיזים לומר אטרקטיבי).

מבחינת ביצועים ככל שיכולנו לבחון במסגרת המגבלות, ה-KERLEE מציגה איכות אופטית טובה מאד (ואולי אף מפתיעה בצמצם פתוח), אם תשתמשו בה על גוף קרופ תקבלו ביצועים מעולים גם בפינות (לגבי גופי FF – הביקורת הבאה מציינת כי לפחות על ה-A7R התוצאות בפינות אינן מדהימות בצמצמים פתוחים יחסית). לעדשה אין עיוותים (חבית או עיוותי צבע בולטים) ומההתנסות שלנו היא התנהגה טוב גם מול אור ובסך הכל הפגינה איכות אופטית טובה.

שאלת השאלות היא כמו תמיד יחס עלות תועלת – עבור כ-700 דולר (בחו"ל) האם ה-KERLEE מספקת תמורה טובה לכסף? אנחנו חושבים שניתן לומר כך – אם אתם מבינים את המגבלות של העדשה (בעיקר את נושא השימוש בעדשה ידנית לגמרי ואתם מחפשים עדשה מהירה מאד לוידאו (ובמידה מסוימת גם לסטילס) ה-KERLEE צריכה בהחלט להיות אחת העדשות ברשימת אפשרויות הקניה הבאות שלכם.

סרטון הביקורת על העדשה מאתר הבת שלנו LensVid

את ה-A6300 של סוני קיבלנו לידינו קצת לפני תערוכת פוטוקינה (במקביל ל-D500 של ניקון אותה בדקנו כאן ממש לאחרונה) ובילינו עימה כחודשיים של צילום אינטנסיבי גם לאחר התערוכה. את התוצאות ובעיקר את מסקנותינו לגבי יתרונותיה וחסרונותיה תוכלו לקרוא בכתבה הבאה.

יש לא מעט ביקורות ברשת על ה-A6300 של סוני (אחרי הכל מדובר על מצלמה שהוכרזה בפברואר השנה) ולכן, בדיוק כמו עם ה-D500 החלטנו על סוג קצת שונה של ביקורת אשר תנסה לתמצת את היתרונות והחסרונות שאנחנו מצאנו תוך כדי השימוש במצלמה. תוך כדי הכנת הסקירה על המצלמה וכשבועיים לערך אחרי תערוכת פוטוקינה – שם ראיינו את נציג חברת סוני אירופה –  Yann Salmon-Legagneur – ואף שאלנו אותו מספר רב של שאלות בנוגע למצלמה, החליטה סוני (במפתיע) להכריז על דגם חדש – A6500 (ראו ידיעה). אנו החלטנו לסיים את הסקירה על ה-A6300 (בין השאר משום שה-A6500 טרם הגיעה באופן רשמי ארצה בזמן כתיבת שורות אלו) אבל להתייחס גם לשינויים ולשיפורים שנכנסו בדגם החדש (שימשיך להיות משווק לצד ה-A6300 במשבצת מחיר גבוה יותר).

הרשימה הבאה מהווה סיכום של ההתרשמות שלנו מה-A6300 (לא לפי סדר כלשהו) – ראו גם את הסרטון שהכנו בהמשך:

• איכות בנייה – איכות הבנייה של ה-A6300 טובה מאד. סוני בהחלט יודעת כיצד לייצר מוצר פרימיום הן מבחינת החומרים והן מבחינת איכות הבניה הכללית של המצלמה.
• כפתורים – ל-A6300 כ-10 כפתורים (תלוי איך סופרים בדיוק), לצערנו המיקום  ואופן הפעולה של חלקם איננו אידאלי. ל-A6300 שתי גלגלות שליטה בלבד – אחת אחורית בחלק העליון ואחת לצד המסך (אנחנו היינו רוצים לראות גלגלת נוספת כפי שיש בסדרת ה-A7 וה-NEX-7 ז"ל, רצוי מקדימה). המיקום של כפתור הוידאו איננו נוח לדעתנו (כמעט בצד המצלמה) והוא נלחץ לא אחת בטעות – היינו מעדיפים כפתור וידאו בחלק העליון של המצלמה (כמקובל בניקון ואולימפוס למשל). עוד בעיה הנוגעת לתפעול – לא ניתן לשנות את מיקום נקודת הפוקוס מבלי ללחוץ על הכפתור המרכזי "בג'וייסטיק" – זאת בניגוד למצלמות אחרות (ניקון לדוגמא) בהן ניתן לעשות זאת ללא לחיצה (לכאורה עניין זניח – בפועל מכביד על הפעולה שנעשית באחוז ניכר מן הצילומים).

רק שתי גלגלות

• מסך – ל-A6300 מסך 3 אינצ' בפורמט 16:9 (מותאם וידאו). המסך מרגיש קטן ביחס למה שמקובל בעיקר במצלמות רפלקס (סוני ניסתה לשמור על גודלה של המצלמה מן הסתם), הוא נוטה ללא מעט החזרים בשמש ולמרות שהוא בעל הטיה של 90 מעלות כלפי מעלה – כלפי מטה הוא מוגבל ביכולת ההטיה שלו ולכן פחות נוח לצילום מעל ראשים של אנשים (פעולה שניסינו לבצע לא מעט בפוטוקינה). לדעתנו האופן בו ניקון יצרה מסך בר הטיה ב-D500 מוצלח בהרבה (אגב גם לסוני עצמה יש פתרונות טובים יותר להטיית מסך בדגמים אחרים).
• תפריטים – בעיית התפריטים המבולגנים במצלמות סוני היא לא עניין חדש. במצלמות מודרניות של כל החברות – בעיקר במתקדמות יותר, יש יותר ויותר פונקציות. מציאת דרכים טובות לנווט ולמצוא את הסעיף הרלוונטי מהר היא לא עניין פשוט. לסוני אולי יותר מלחברות אחרות היה קשה להיפתר מהבלאגן התפריטי שליווה אותה במשך השנים ורק גדל ככל שלמצלמות נוספו עוד ועוד תכונות והדבר בהחלט בא לידי ביטוי ב-A6300. דוגמא אחת מיני רבות – תת התפריט בו תבחרו את רזולוציית הוידאו נמצא במקום אחר לחלוטין מזה בו ניתן לשלוט בהקלטת הקול בוידאו (ויש עוד דוגמאות רבות). לזכותה של סוני ייאמר כי היא הכירה בבעיה (גם אם באיחור) וב-A6500 (ועוד לפניה ב-A99 MKII איתה שיחקנו בפוטוקינה) היא השקיעה בסידור מחדש של התפריטים לפי נושאים.
• מערכת פוקוס – ב-A6300 שילבה סוני את אחת ממערכות הפוקוס הטובות ביותר המצויות במצלמות חסרות מראה כיום. בסטילס המערכת לא נופלת בהרבה מחלק ממערכות הפוקוס של מצלמות הרפלקס המתקדמות מן הדורות האחרונים וזאת היא בהחלט נקודת זכות משמעותית ביותר לטובת המצלמה (גם לעדשה חשיבות בהקשר זה כמובן – אנו השתמשנו בעדשות סיגמא – ביקורות בקרוב – אבל בנושאים אלו מקובל שעדשות של היצרנית עצמה מספקות ביצועים טובים יותר). משהו אחד שהיה חסר לנו – בעיקר בכל הנוגע לפוקוס בוידאו דווקא, הוא פוקוס באמצעות מסך מגע – לסוני היסטורית אין מסכי מגע במצלמות אבל אחרי שכמעט כל היצרניות שילבו מסכי מגע בשנים האחרונות גם בסוני הבינו את הרמז וב-A6500 יש לראשונה מסך מגע. לחיוב נציין כי בפוקוס בוידאו ניתן למשל לקבוע את מהירות המעבר של בפוקוס בין עצמים – אנחנו בחרנו במהירות איטית בהרבה מן המקרים דבר שנראה טבעי יותר לסוג הצילומים שביצענו (בעיקר צילומי מוצרים) אם כי למי שמצלם ספורט למשל עשויות להיות דרישות אחרות.
• ייצוב – נושא חשוב נוסף שהפריע לנו ב-A6300 נוגע לייצוב. ל-A6300 בניגוד להרבה מצלמות חסרות מראה אחרות מהתקופה האחרונה (כולל חלק מדגמי ה-A7) אין מייצב מובנה בגוף המצלמה. לסוני ישנן כמובן לא מעט עדשות מיוצבות אבל אם תשתמשו בעדשות של יצרניות אחרות או בעדשות סוני ללא מייצב (אנו כאמור השתמשנו בעדשות סיגמא שלא משלבות מייצב) תגלו עד מהרה שצילום מהיד בוידאו (בסטילס הבעיה פחותה לדעתנו) רועד למדי. אפילו עם מונופוד כפי שהסתובבנו בפוטוקינה חלק מהזמן – התוצאות לא היו מושלמות ומייצב היה יכול לסייע ללא ספק. כמו עם מסך המגע גם כאן הבינו בסוני את המגבלה וב-A6500 שילבו מייצב מובנה.
• מהירות צילום (וחוצץ) – ה-A6300 היא מצלמה מהירה ביותר (אחת המהירות בשוק בכלל). היא מסוגלת לצילום רצף של עד 11 תמונות בשנייה עם פוקוס עוקב ומבחינה זאת היא מרשימה מאד (ראו הדגמות בסרטון). החסרון היחסי מגיע בדמות חוצץ קטן למדי (לנו הדבר לא הפריע מאד מצד שני לא צילמנו איתה הרבה ספורט/טבע/ציפורים) ומה שהפריע יותר הוא זמן פינוי החוצץ הארוך (שימו לב שעשינו שימוש בכרטיס זיכרון סופר מהיר של סנדיסק בתקן UHS-II) אשר גרם למצלמה להציג הודעה על המסך בכל פעם שרצינו להציג תמונה אחרי רציף צילום מהיר (תצטרכו להמתין כמה שניות עד שתוכלו לראות תמונות שצילמתם במקרה כזה). ב-A6500 סוני הגדילה את החוצץ משמעותית (אנו לא יודעים האם גם פינוי החוצץ הפך מהיר יותר והבעיה נפתרה).
• איכות תמונה – הפלוס הגדול ביותר של ה-A6300 לדעתנו הוא איכות התמונה שלה גם בסטילס וגם בוידאו (נגיע לשם מיד). אף שהרזולוציה נותרה זהה ל-A6000 – קרי 24 מגה פיקסל, איכות התמונה השתפרה והיא ללא ספק עומדת בשורה הראשונה של מצלמות ה-APS-C בשוק כיום יחד עם ה-D500/D7200 של ניקון וה-XT1/XT-2 של פוג'יפילם – רובן אגב יקרות ממנה משמעותית. בתמונות הבדיקה שלנו אפשר לראות שאיכות התמונה נשמרת במידה רבה עד ISO 6400 (או לכל הפחות ISO 3200 אם אתם קפדנים במיוחד).

בדיקות רגישות – איכות טובה עד ISO 6400 לערך

• וידאו – איכות הוידאו גם היא כאמור טובה מאד. ל-A6300 יכולת צילום במגוון רזולוציות ומהירויות – מ-4K ב-30 או 24 פריימים לשנייה ועד 1080p עד 120 פריימים לשנייה. אבל לצד איכות התמונה הגבוהה יש גם חסרונות מסוימים. ראשית נתקלנו מפעם לפעם ב-Moiré (ראו בסרטון) אם כי לנו הדבר לא הפריע מאד, אנו לא נתקלנו ב-rolling shutter משמעותי (אנו יודעים שאחרים התלוננו על כך – תלוי כנראה באופי הצילום שלכם), אבל משהו שהציק לנו מאד היה היעדר היכולת לבדיקת פוקוס (100% הגדלה) במצב צילום וידאו. באופן מוזר סוני כן מאפשרת את היכולת הזאת במצבי צילום הסטילס (בהם אגב תוכלו לצלם גם וידאו) אבל לא במצב הוידאו הייעודי של המצלמה (למה? לסוני הפיתרונים). כמו כמעט בכל המצלמות שאינן מצלמות וידאו יעודיות, ה-pre-amps במצלמה גרועים – אנו הקלטנו תמיד למקליט חיצוני בפוטוקינה (DR-70D של טסקם) ומהשוואה של ההקלטות למכשיר ולמצלמה (אפילו כשרמת הקלט של המיקרופון מוגדרת ל-1) ברור כי המגברים במצלמה רועשים משמעותית – קחו זאת בחשבון. בניגוד להרבה מצלמות אחרות – הקרופ בצילום 4K איננו גדול מאד – אנו ערכנו בדיקה (שוב – ראו סרטון בהמשך) וישנו קרופ מסוים ב-4K 30p וב1080p 120p אבל ב-4K 24p למשל אין קרופ בולט.
• התחממות ייתר – אחת הבעיות המדווחות ביותר בנוגע ל-A6300 היא התחממות הייתר של החיישן בעת צילום סרטונים ארוכים ב-4K. לשימוש שלנו צילמנו בעיקר 1080p ולא נתקלנו בשום בעיה גם אחרי שימוש ממושך מאד. כמובן ש-4K זה סיפור אחר ולכן ערכנו מבחן קצר למצלמה שלנו (מבדיקות ברשת עולה שיש הבדלים לא זניחים בין עותקים של המצלמה). להפתעתנו הצלחנו להקליט 29:50 דקות (10 שניות מתחת למקסימום ולמעשה אפשר לומר שזמן הקלטה מלא של המצלמה). התנאים היו סבירים יחסית – הקלטה בתוך מבנה (ללא שמש ישירה), בטמפרטורת סביבה נמוכה יחסית (21 מעלות – חורף) אבל עם מסך סגור ובאמצעות הסוללה המובנית ב-4K 30p. ראוי לציין שבסוני שילבו ב-A6500 מנגנון העוקף את התראת התחממות החיישן ובעצם מאפשר לצלם עוד חצי שעה פחות או יותר (בפועל מדובר בפתרון שנראה לנו עקום למדי ועשוי אף לקצר את חיי החיישן – מצד שני כנראה שבשלב זה יש קושי למנוע את התחממות החיישן בגוף מצלמה כל כך קטן ודחוס).
• חיבורים – ל-A6300 שלוש כניסות/יציאות – מיקרו USB, מיקרו HDMI וחיבור מיקרופון 3.5 מ"מ. מה שחסר מאד הוא חיבור אוזניות. לצערנו הדבר לא נפתר גם ב-A6500 (אנחנו ניתרנו את ההקלטות שלנו דרך המקליט החיצוני לו יש חיבור אוזניות).

חיבור מיקרופון – חיבור האוזניות חסר

• אחסון – ל-A6300 כמו למרבית מצלמות הסטילס הנוכחיות של סוני יש מקום לכרטיס זיכרון אחד בלבד. מדובר בחיסרון ביחס להרבה מצלמות מתחרות בשוק שמאפשרות גיבוי בזמן אמת (כרטיסי זיכרון בהחלט מתקלקלים). בעיה זאת לא נפתרה גם ב-A6500 ומיקום הכרטיס אגב נותר זהה – צמוד לסוללה ומאד לא נוח. היינו רוצים לראות דגם חדש מעט גדול יותר בעל זוג כרטיסי זיכרון בצד המצלמה כמקובל בהרבה מצלמות קיימות בשוק. לחיוב בכל זאת נוסיף כי סוני בהחלט שילבה תמיכה בתקני זיכרון חדשים כולל UHS-II המהיר בו גם השתמשנו.
• סוללה – אם אתם מצלמים בעיקר סטילס הסוללה הקטנה המשולבת ב-A6300 תספיק לכם בערך ליום של צילום לא אינטנסיבי מידי. מצד שני אם אתם מצלמים וידאו המצב אחר לחלוטין. אנחנו לא הצלחנו לצלם בפוטוקינה אפילו שליש יום עם ה-A6300 והסוללה המקורית שלה (ומדובר בוידאו 1080p ולא 4K שזולל סוללה בקצב מבהיל ממש). זהו חיסרון ענק ואם אתם מתכננים בעיקר צילום וידאו עם המצלמה קחו זאת בחשבון. נקודת האור מן הצד השני היא האפשרות להטעין (בזמן אמת) את המצלמה מ-USB. אפשרות זאת למעשה הצילה אותנו (והופכת את המצלמה שוב לכלי שימושי גם אם במגבלה מסוימת). אנחנו ביצענו התאמה של סוללת USB קטנה כך שניתן יהיה להחזיק אותה מעל המצלמה (זאת כאשר בצילומים סטטיים יותר השתמשנו בכלוב שלנו עם סוללת USB גדולה). הסוללה הספיקה ליום (ויותר) של צילום והיא כרגע הפיתרון המומלץ שלנו גם ל-A6300 ובמיוחד ל-A6500 אשר משתמשת באותה הסוללה אך צורכת אפילו יותר אנרגיה בשל השימוש במייצב. מה שכן היינו רוצים לראות את סוני משיקה גריפ מובנה הכולל סוללת ליתיום חזקה מובנית ויציאה לאוזניות (וגם אמרנו זאת לסוני בראיון עם נציג החברה).

הבא ננסה לסכם. ראשית, אם נראה לכם שיש לנו יותר סעיפי "חסרונות" מסעיפי "יתרונות" עבור ה-A6300 אתם צודקים. אבל – וזה חשוב – אנו חושבים כי למרות החסרונות, ויש לא מעט כאלו, צריך לבחון את המצלמה כמכלול ובעיקר לאור המחיר בו היא נמכרת (כמו גם האופי הקומפקטי שלה). מבחינת יחס עלות תועלת ובעיקר למי שמחפש מצלמה קומפקטית יחסית איכותית מאד עם צילום וידאו ב-4K (גם אם תחת מגבלות מסוימות) ה-A6300 מספקת את אחת האופציות הטובות ביותר בשוק כיום.

קטנה עם איכות צילום גבוהה

הזכרנו לא אחת את ה-A6500 אשר צפויה להגיע בקרוב ארצה. המצלמה מספקת שיפורים מעניינים וחלקם גם חשובים למדי כמו המייצב, מסך המגע והתפריטים המעודכנים (וגם שיפורים מינוריים יותר כמו חוצץ מוגדל, כפתורים נוחים יותר, מצב וידאו 4K "עוקף הגנת התחממות" ועוד). אלא שה-A6500 לא פותרת הרבה מהבעיות שקיימות גם ב-A6300 כמו היעדר חיבור אוזניות, סוללה חלשה מידי, כרטיס SD יחיד, מיקומי כפתורים בעיתיים ועוד. בנוסף היא צפויה לעלות בחו"ל 400 דולרים יותר מה-A6300 ולכן לפחות למי שוידאו הוא לא מרכזי מאד עבורו, ה-A6300 ממשיכה להיות אופציה אטרקטיבית וחסכוניות יותר.

הסרטון אותו פרסמנו באתר הבת שלנו – LensVid

אנו רוצים להודות לחברת ישפאר יבואנית סוני לישראל על אספקת המצלמה לביקורת.

אם אתם מצלמים הרבה פורטרטים (אבל לא רק) ונמאס לכם מרקעים משעממים ומתאורות בנאליות תוכלו להכין בעצמכם שבלונות שיכניסו קצת עניין ברקע של המצולמים שלכם.

הקונספט סך הכל פשוט מאד – כל מה שאתם צרכים הוא כמה קרטונים או עדיף קאפה (אפשר לרכוש בחנויות יצירה בדרך כלל) וסכין חיתוך וסרגל. ציירו את הצורה שתרצו להקרין על הקיר – למשל פסי אור והשתמשו במבזק או במקור תאורה רציף מאחורי השבלונה בכדי להקרין את השבלונה (אם אתם מאד יצירתיים אפשר גם להקרין את הצורה על האובייקט שאתם מצלמים). בסרטון למטה יש עוד כל מיני רעיונות מעניינים כמו שימוש ברפרפות, שימוש בג'לים ואולי הרעיון המקורי ביותר שמוצג בסרטון הוא שימוש בחפצים ביחד עם השבלונה – אם תניחו אותם לפני השבלונה תוכלו לקבל תוצאות מפתיעות אפילו עם עצמים פשוטים מאד כמו עציץ, צעצוע של כלב או אפילו שימוש בספריי. הלקח העיקרי של הסרטון הוא שכצלמים אתם פשוט צריכים להיות יצירתיים ומוכנים להתנסות.

באנגלית אגב המונח המקובל הוא Gobo ובעבר כתבנו על מוצר ייחודי שפותח כאן בארץ ומאפשר להקרין מעין שבלונות אור באמצעות שימוש במבזק. המוצר מכונה Light Blaster והוא זכה להצלחה יפה בעולם (ראו פרטים כאן).

הסרטון של ג'ו אדלמן המדגים כיצד ליצור Gobos מעניינים במיוחד

בשבוע שעבר פרסמנו כאן את הביקורת שלנו על הסוני A6300 חסרת המראה. היום אנו מפרסמים את הראשונה מבין שתי ביקורות של עדשות סיגמא מסדרת ה-DN שמותאמות לעבודה עם מצלמות ה-E-mount של סוני.

לסיגמא יש מזה מספר שנים סדרת עדשות קטנות, קומפקטיות קלות וזולות יחסית המיועדות למצלמות ה-APS-C של סוני. סדרה זאת (המכונה DN) היא אופציה מעניינת למי שרוצה פתרון לא יקר אבל איכותי לסוני שלו. עד כמה איכותי? זאת בדיוק השאלה שהביקורת הנוכחית (והבאה) באה לענות עליה.

הסיגמא 19 מ"מ f/2.8 – קטנה, זולה ומסדרת ה-ART

• איכות בניה – איכות הבניה של ה-19 מ"מ די מפתיעה אם לומר את האמת – בוודאי ביחס למחיר המצחיק שלה. מצד שני שווה לזכור שסיגמא משווקת אותה כעדשה מסדרת ה-ART. בסך הכל מדובר בתכנון פשוט מאד עם טבעת אחת (פוקוס) וללא שום כפתורים פיזיים. הגוף עצמו עשוי ממה שמרגיש לנו כמתכת . נציין רק שהעדשה משמיעה קול כשמשקשקים אותה (לא שיש סיבה אמיתית לעשות זאת), מוזר, אבל היו על כך דיווחים גם ברשת ולא נראה שהדבר משפיע באופן כלשהו על ביצועי העדשה.
• גודל ומשקל – ה-19 מ"מ היא עדשה קטנטונת (בערך 5 ס"מ אורך) ובעלת משקל של פחות מ-200 גרם – כמעט עדשת פנקייק של ממש.
• טבעת פוקוס – לעדשה כאמור טבעת יחידה לפוקוס. הטבעת די מוזרה משום שהיא חלקה לגמרי (לרוב טבעות פוקוס עשויות גומי והן בעלות חריצים). חשבנו כי יהיה קשה לעבוד איתה אבל האמת שלא הייתה בעיה מיוחדת – אולי למי שעושה שימוש בכפפות עבות באזורים קפואים זה יהיה פחות נוח אבל בישראל לא צפויות בעיות מיוחדות. מה שכן המנגנון של העדשה הוא מסוג fly by wire – ובפועל על לעדשה נקודות עצירה משני הצדדים אלא הן מסתובבות באופן חופי ורציף. אנחנו מעדיפים מנגנוני פוקוס קונבננציונאליים אבל כנראה שפשוט יותר לייצר את המנגנון הנ"ל והוא עובד בסך הכל באופן סביר בהחלט.
• מגן שמש – לעדשה מגן שמש קטן מפלסטיק שנראה שעושה בסך הכל את העבודה וגם עוזר קצת להגן על האלמנט הקדמי (המאד קטן אגב) של העדשה.
• פוקוס – הפוקוס עם העדשה די מהיר בסך הכל וממה שראינו גם מדויק יחסית (תלוי גם בגוף בו תשתמשו). אין לעדשה מייצב אם כי זה לא מאד נפוץ בעדשות פריים רחבות שכאלו (ובכל מקרה לפחות ב-A6500 יש כבר מייצב מובנה בגוף המצלמה).
• חדות – עכשיו אנחנו מגיעים סוף סוף "לתכלס". כיתד מתפקדת העדשה מבחינה אופטית. כפי שניתן לראות בתמונות למטה העדשה חדה מאד במרכז כבר בצמצם פתוח (f/2.8) בפינות העדשה סבירה בצמצם פתוח אבל רואים שיפור משמעותי כבר ב-f/4 וב-f/5.6 החדות גבוהה מאד גם בפינות.

• CA/Flare – לא נתקלנו באברציות כרומטיות מאד משמעותיות עם העדשה (במצלמות סוני יש גם תיקון מובנה מסוים וגם לא נתקלנו בהחזרים משמעותיים (flare) אפילו כאשר ניסינו לכוון את העדשה למקורות אור – בהחלט יפה.
• האפלת פינות – לסוני יש תיקון האפלת פינות אוטומטי ב-A6300 (ובדגמים נוספים) – כאשר כיבינו אותו גילינו כי יש בהחלט האפלה מסויימת (אם כי לפחות בבדיקה שלנו לא לגמרי אחידה ודי מוזרה – ראו תמונות למטה). בכל מקרה אם תשאירו את תיקון האפלת הפינות במצלמה דולק לא תראו כנראה הרבה מכך – אבל תקבלו העלאה מסויימת של הרגישות בפינות.

• עיוות חבית – עוד הפתעה הגיעה במבחן עיוות החבית – לכאורה מהתמונה שאתם רואים למטה אין לעדשה עיוות חבית כלל. אנו מאמינים כי סוני שילבה תיקון עיוות חבית אוטומטי כלשהו שלא מצאנו בהגדרות המצלמה (תיקון כזה מקטין את שטח התמונה בדרך כלל).

• בוקה – כפי שגילינו כבר בעבר עם עדשות אחרות – סביב f/2.8 (במקרה של עדשת ה-19 מ"מ – צמצם פתוח) עיגולי האור הם לרוב עגולים למדי (בצמצמים פתוחים מתקבלים לעיתים קרובות אליפסות). אתם יכולים להיתרשם גם בסרטון ובתמונות בהמשך מההפרדה לה מסוגלת העדשה מהרקע (בכל זאת מדובר בעדשה רחבה יחסית עם צמצם f/2.8 בלבד על חיישן APS-C).

בוא ננסה לסכם. סיגמא זוכה כאן להצלחה יפה מאד. החברה לא רק הצליחה ליצור עדשה קטנה, קומפקטית, קלה וזולה (המחיר בארץ פחות מ-800 ש"ח) אלא מוצלחת מאד אופטית כפי שניתן לראות מהתוצאות של הבדיקה שלנו.

אם העדשה כל כך מוצלחת, קטנה וזולה – האם יש סיבה שלא נמליץ לכל משתמש של מצלמת סוני (בתושבת E) לרכוש אותה? בגדול הסיבה היחידה שעולה בדעתנו היא שאורך המוקד מגביל במידת מה את השימושיות של העדשה. היא איננה עדשה אולטרה רחבה מצד אחד ומצד שני איננה ארוכה מספיק לפורטרטים (אלא אם אתם מצלמים הרבה קבוצות). מה שכן אם אתם מצלמים נופים, ארכיטקטורה וצילום אורבני כללי – היא בהחלט יכולה להיות פתרון לא רע בכלל. ואם יש לכם אפשרות היא בהחלט עדשה מומלצת לרכוש ולזרוק בתיק בצילום על כל מקרה.

ביקורת הוידאו על הסיגמא 19 מ"מ f/2.8 מתוך אתר הבת שלנו באנגלית – LensVid

שנת 2017 כבר כמעט כאן ובתקופה האחרונה היה שקט כמעט מוחלט בכל הנוגע לשמועות אודות מוצרים עתידיים. אבל אנחנו צריכים לזכור כי כבר בחודשיים הקרובים צפויות שתי תערוכות גדולות – CES בארה"ב ו-+CP ביפן בהן אנו צפויים להכרזות משמעותיות. מה אם כן מצפה לנו ב-2017 לפחות מבחינתה של חברת קנון – הינה המידע שהתפרסם ברשת ממש לאחרונה.

האתר canonrumors פרסם לפני מספר ימים את הידיעה המעניינת הבאה על פיה אנו צפויים לשורה של מוצרים בחודשים הקרובים ביניהם מצלמות:

• Canon EOS Rebel T7s ו-Canon EOS Rebel T7i (שני דגמים שיחליפו את מצלמת הכניסה הנוכחית ה-1300D או T6  וכנראה גם את ה-750D).
• Canon EOS 6D Mark II
• Canon PowerShot SX70 HS
• Canon PowerShot G9 X Mark II
• Canon Cinema EOS C100 Mark III

וכן מספר עדשות כולל:

• Canon EF-S 18-55 f/3.5-5.6 IS STM II
• Canon EF 85mm f/1.4L IS USM
• עדשה אנמורפית לוידאו

ה-1300D של קנון – בקרוב תוחלף?

בשבוע שעבר פרסמנו כאן את הביקורת על הסיגמא 19 מ"מ f/2.8 (ועוד לפניה את הביקורת שלנו על הסוני A6300 חסרת המראה). היום אנו מפרסמים את הביקורת על השנייה מבין עדשות סדרת ה-DN של סיגמא המותאמות לעבודה עם מצלמות ה-E-mount של סוני – הסיגמא 30 מ"מ f/1.4.

תזכורת קצרה מהפעם הקודמת למי שלא קרא – לסיגמא יש מזה מספר שנים סדרת עדשות קטנות, קומפקטיות קלות וזולות יחסית המיועדות למצלמות ה-APS-C של סוני. סדרה זאת (המכונה DN) היא אופציה מעניינת למי שרוצה פתרון לא יקר אבל איכותי למצלמת הסוני שלו. עד כמה איכותי? זאת בדיוק השאלה שהביקורת הנוכחית (והקודמת) באה לענות עליה.

הסיגמא 30 מ"מ f/1.4 מסדרת ה-Contemporary

הינה מה שעלה מהביקורת שלנו על העדשה (תוכלו לצפות בסרטון שהפקנו בהמשך):

• איכות בניה – איכות הבניה של ה-30 מ"מ טובה למדי. שימו לב שבניגוד ל-19 מ"מ זאת איננה עדשה מסדרת ה-ART אלא מסדרת ה-contemporary, יחד עם זאת מבחינה חיצונית לא הרגשנו בהבדל גדול באיכות הבנייה – ההבדל המרכזי היה בעיצוב טבעת הפוקוס אליו נתייחס מייד. עוד הבדל קטן – בעוד עדשת ה-19 מ"מ משמיעה רעש כשמנערים אותה (כן, מוזר אנחנו יודעים) ל-30 מ"מ אין בעיה דומה (בכל מקרה לא מדובר במשהו שפוגע בביצועים אלא סתם בתכנון מעט משונה של סיגמא).
• גודל ומשקל – ה-30 מ"מ לא קטנה כמו ה-19 מ"מ אבל היא עדיין עדשה קומפקטית יחסית ובעיקר קלה.  ללא מגן השמש אנחנו מדברים על אורך של סביב 9 ס"מ ומשקל של פחות מ-300 גרם.
  
• טבעת פוקוס – כמו ל-19 מ"מ גם ל-30 מ"מ טבעת יחידה לפוקוס. הטבעת הרבה יותר סטנדרטית (בעלת חריצים ועשויה גומי – בניגוד לטבעת המתכתית החלקה של ה-19 מ"מ). מצד שני כמו ב-19 מ"מ גם כאן המנגנון של העדשה הוא מסוג fly by wire – ובפועל אין לעדשה נקודות עצירה משני הצדדים אלא היא מסתובבת באופן חופשי ורציף. אנחנו מעדיפים מנגנוני פוקוס קונבנציונאליים אבל כנראה שפשוט יותר לייצר את המנגנון הנ"ל והוא עובד בסך הכל באופן סביר בהחלט.
• מגן שמש – לעדשה מגן שמש מפלסטיק שעושה בסך את העבודה וגם עוזר קצת להגן על האלמנט הקדמי (המאד אגב) של העדשה – אם אתם מתעניינים ל-30 מ"מ יש תאימות לפילטרים בגודל 52 מ"מ.
• פוקוס – הפוקוס עם העדשה די מהיר בסך הכל וממה שראינו גם מדויק יחסית (תלוי גם בגוף בו תשתמשו). אין לעדשה מייצב וזה מעט חבל (אלא אם אתם משתמשים בסוני A6500 בה יש כבר מייצב מובנה בגוף המצלמה). אף שלא הזדמן לנו להשוות את העדשה לעדשות סוני מקבילות – מבדיקות השוואתיות ברשת עולה שעדשות סוני מדייקות יותר בפוקוס – לא מפתיע, יחד עם זאת כאמור גם התוצאות של הסיגמא סבירות למדי.
• חדות – עכשיו אנחנו מגיעים סוף סוף "לתכלס". כיצד מתפקדת העדשה מבחינה אופטית. כפי שניתן לראות בתמונות למטה העדשה חדה במרכז בצמצם פתוח (f/1.4), אך לא באותה מידה כמו ה-19 מ"מ (אם כי ההשוואה לא הוגנת במיוחד – קשה הרבה יותר לתכנן עדשה חדה בצמצם f/1.4 לעומת f/2.8 ובכל מקרה סגירה של הצמצם ב-30 מ"מ ל-f/2.0 או f/2.8 תפיק רמת חדות מאד גבוהה במרכז הפריים). בפינות לעומת זאת העדשה הרבה פחות מרשימה ויש לסגור ממש עד ל-f/5.6 בשביל לקבל חדות טובה ו-ל-f/8 אם רוצים חדות מקסימאלית (במובן זה ה-19 מ"מ מרשימה בהרבה ובהחלט זוכה ביושר לתווית ה-ART שקיבלה מסיגמא).

תמונות בדיקת חדות – חדות גבוהה במרכז הפריים (שימו לב לאותיות הקטנות) במיוחד מ-f/2 ומעלה, בפינות חדות גבוה החל מצמצם f/5.6 בלבד וחדות מלאה ב-f/8 בלבד

• CA/Flare – בדיוק כמו ב-19 מ"מ לא נתקלנו באברציות כרומטיות מאד משמעותיות עם העדשה (במצלמות סוני יש גם תיקון מובנה מסוים) וגם לא נתקלנו בהחזרים משמעותיים (flare) אפילו כאשר ניסינו לכוון את העדשה למקורות אור – בהחלט יפה.
• האפלת פינות – לסוני יש תיקון האפלת פינות אוטומטי ב-A6300 (ובדגמים נוספים) – כאשר כיבינו אותו גילינו כי יש בהחלט האפלה מסויימת – אתם יכולים לראות את ההבדל בין f/1.4 ל-f/2 בפינות – בפועל בין צמצם f/2.8-f/4 האפלה נעלמת לגמרי. בכל מקרה אם תשאירו את תיקון האפלת הפינות במצלמה דולק לא תראו כנראה הרבה מכך – אבל תקבלו העלאה מסויימת של הרגישות בפינות.
• עיוות חבית – גילינו כי לעדשה יש מעט יותר עיוות בפינות מה-19 מ"מ שהפתיעה אותנו מאד עם כמעט אפס עיוות חבית – ועדיין לא מדובר בתוצאה בעייתית לטעמנו ובהחלט ניתן לתקנה בעריכה (רק שווה לצלם פריים מעט רחב יותר אם הנושא חשוב לכם כמו בצילום ארכיטקטורה למשל).

יש עיוות חבית מסוים (ללא התיקון המובנה של סוני)

• בוקה – כפי שגילינו כבר בעבר עם עדשות אחרות – עד צמצם f/2.8 – עיגולי האור נוטים להיות אליפטיים – רואים זאת גם עם העדשה הכנוחית – כפי שתוכלו לראות בתמונה למטה. תוכלו להתרשם באופן כללי מההפרדה מהרקע שהעדשה מסוגלת אליה בצמצם פתוח בסרטון ובחלק מהתמונות בגלריה ומאופי הבוקה.

כמו עדשות רבות אחרות – נקודות האור הופכות לאליפסות מתחת ל-f/2.8

בוא ננסה לסכם. ממש בדומה ל-19 מ"מ של סיגמא אנו מקבלים כאן עדשה מהירה מאד, קומפקטית, קלה ובאופן יחסי גם די זולה (המחיר בארץ נכון לזמן כתיבת שורות אלו – פחות מ-1450ש"ח). מבחינה אופטית מדובר במוצר מעט פחות מרשים מה-19 מ"מ (שהרשימה אותנו מאד) אבל עדיין איכותי מאד במרכז (במיוחד אם תסגרו צמצם מעט) אך פחות מרשים בפינות.

במובנים מסוימים מדובר לדעתנו בעדשה הרבה יותר שימושית מה-19 מ"מ (איתה בעייתי לצלם פורטרטים בעוד שעם 30 מ"מ על גוך קרופ מדובר בעניין הרבה יותר טבעי), גם הצמצם הבהיר מאד תורם הרבה לשימושיות והעובדה שעדיין מדובר במוצר קל וקומפקטי יחסית (אם כי בכל זאת ארוך יותר מה-19 מ"מ וגם מעדשות סוני דומות) בכל זאת צריך להילקח בחשבון.

חדות גבוהה מאד במרכז הפריים – לחצו להגדלה

בניגוד ל-19 מ"מ עליה קל לנו מאד להמליץ (למי שזקוק לאורך המוקד הנ"ל) משום שבטווח המחיר שלה פשוט אין לה מתחרות (בוודאי גם לא שום דבר בעל ביצועים דומים למצלמות סוני), ל-30 מ"מ דווקא יש מתחרה חזקה למדי ודי קרובה בדמות הסוני 35 מ"מ f1/.8. הסוני מעט יקרה יותר (כ-300 ש"ח) ואיטית יותר, אבל כוללת מייצב מובנה (חשוב אם אתם לא עובדים עם ה-A6500) והפוקוס שלה ככל הנראה מעט מדויק יותר. למרות התחרות, הסיגמא היא עדיין שחקנית חזקה – היא מהירה יותר, בעלת טבעת צמצם רחבה ונוחה יותר לשימוש וחדות טובה מאד במרכז הפריים.

סרטון הביקורת שלנו על העדשה מאתר הבת שלנו בשפה האנגלית LensVid:

גלריית תמונות קצרה שצולמה עם ה-30 מ"מ f/1.4 של סיגמא ומצלמת ה-A6300 של סוני (לחצו להגדלה)

תחום הצילום ב-360 מעלות צובר תאוצה בשנים האחרונות ולמרות שעדיין מדובר בנישה די שולית בעולם הצילום היא ממשיכה להתפתח כל העת וכעת מציגה חברה בשם sphere עדשה ייחודית שמאפשרת לצלם ב-360 מעלות על מצלמת הרפלקס שלכם באופן ישיר.

בימים האחרונים ישנו שקט תעשייתי כפי שרבים בוודאי שמו לב ומיעוט חדשות (חגי סוף השנה בחו"ל), אך אל דאגה מיד עם ראשית השנה ממתינה לנו תערוכת CES 2017 בלאס וגאס ובחודש שאחריה תערוכת +CP ביפן כך שהצפויות הכרזות רבות ומעניינות (כולל ה-GH5 של פנסוניק).

אז על מה מדובר בעצם? מרבית מצלמות ה-360 מעלות הן למעשה חיבור של מספר מצלמות (2 או יותר) המצלמות כל אחת זווית מסויימת. בשנים האחרונות יש נסיונות שונים לפתח יחידה אחת המסוגלת לצלם ב-360 מעלות אבל לרוב מדובר על מוצרים בעלי חיישנים קטנים. המוצר הנוכחי נועד לאפשר צילום באמצעות מצלמות קיימות עם חיישנים גדולים (כיסוי FF) וללא צורך במצלמות או עזרים אחרים.

העדשה על מצלמת פנסוניק – 360 במוצר אחד

העדשה המדוברת גדולה למדי וכבדה (20 מ"מ לערך וכמעט 2 ק"ג). היא בעלת צמצם f/8 קבוע ופוקוס קבוע (מרחק הפוקוס האופטימאלי הוא סביב 1 מטר) אבל ניתן לצלם איתה גם ממרחק קרוב בהרבה.

חשוב להבין כי הרזולוציה של המוצר הסופי תלויה לחלוטין במצלמה שעימה תצלמו. בסופו של דבר תקבלו רזולוציה שהיא בערך 5/8 מזו של החיישן – כך ש-4K כבר איננה רזולוציה גבוהה מידי. מה שכן ניתן להתאים את העדשה גם למצלמות RED (התושבת היא ניקון F) ולצלם עד 8K ולקבל בפועל בערך 6K.

העדשות זמינות בשלב זה בעיקר להשכרה (עם כמות מצומצמת זמינה למחיר שלא פורסם – לפרטים).

sphere צפויה לשווק בקרוב גם דגמים קטנים על אותו העיקרון המתאימים למכשירים סלולאריים ולמצלמות גופרו – עוד פרטים על כל הדגמים אפשר למצוא באתר החברה.

הדגמה של צילום באמצעות ה-sphere) Pro)

שנה חדשה ויש עימנו היום גם פרויקט קיקסטרטר חדש והפעם מערכת מתקדמת של נשיאה למצלמות וציוד צילום מבית חברת Pro Media Gear מאילינוי.

אנו התוודענו לחברת Pro Media Gear (או PMG בקיצור) לאחר שבדקנו סליידר ממונע המתקדם שלה ממש לאחרונה באתר הבת שלנו LensVid ואף הענקנו לו את התואר מוצר העזר של השנה לצלמי וידאו (יחד עם ה- Syrp Genie mini המצויין). לחברה מפעל ייצור ועיבוד שבבי מתקדם ואיכות בנייה גבוהה מאד (כאמור הייצור עצמו נעשה בארה"ב והעניין בהחלט מורגש).

המערכת החדשה אותה הציגו בקיקסטרטר (למעשה מדובר בגרסה שנייה) מאפשרת חיבור מהיר של רצועה לתחתית המצלמה (או אחת של PMG או אם יש לכם רצועה שאתם אוהבים אז ישנו מתאם שמאפשר חיבור שלה) לפלטה בתחתית המצלמה. PMG מציעה מגוון פלטות (כולל ARCA SWISS ו-RC2 וגם אחת היברידית – ראו בהמשך, וכן פלטות ייעודיות ועוד).

הרצועה של PMG (תוכלו גם להשתמש ברצועה אחרת אם תרצו)

בשוק יש אין סוף מערכות נשיאה שונות ומשונות של מגוון יצרניות. ב-PMG מנסים לחדש עם קלות חיבור גבוהה, חוזק רב ביותר ואיכות בנייה גבוהה כמו גם מגוון רחב מאד של עזרים נוספים המתחברים למערכת – חלקם מעניינים מאד (בסרטון ניתן לראות למשל את מחזיק הפלאש של החברה המאפשר להתאים את כיוון הפלאש לצילום אופקי או אנכי בקלות רבה.

אבות טיפוס של המתאם – פתיחה מתבצעת באמצעות לחיצה  פנימה (PMG מסבירה כי הכפתור אינו בולט והוא מוגן מלחיצה מקרית)

אחד הדברים שאהבנו במיוחד אותו מדגימה PMG בסרטון שבהמשך ולכאורה אינו חייב להיות חלק מהפרויקט הנוכחי הוא הפלטה הייחודית (פלטה "היברידית") המאפשרת להתחבר גם לראשי ARCA SWISS וגם לראשים מבוססי RC2 (אנו ממליצים לכם לראות את הסרטון שלנו בנושא שפורסם לאחרונה ומסביר מדוע ברוב המקרים אנו מעדיפים את ה-RC2 אך ישנם מקרים בהם ARCA SWISS עדיפה – המוצר של PMG פותר את ההתלבטות ואנו מקווים כי הוא יגיע לשוק בלי קשר לפרויקט הנוכחי – במהרה).

מגוון פלטות מחוברות למצלמה באמצעות המערכת של PMG

סרטון הקיקסטרטר של המיזם

חברת קנון השיקה את ה-PowerShot G9X Mark II – דור שני למצלמה קומפקטית בעלת חיישן 1 אינצ' בסמוך לתערוכת CES 2017 שנערכת בימים אלו בלאס ואגס.

בימים הקרובים אנו צפויים לראות מספר הכרזות מסקרנות (כולל ה-GH5 של פנסוניק) אבל קנון החליטה להקדים ולהשיק דגם משודרג של המצלמה הקומפקטית שלה (המתחרה בין השאר בסדרת ה-RX100 הפופולארית של סוני).

כמה מן התכונות המרכזיות של ה-PowerShot G9X Mark II:

• חיישן CMOS בן 1 אינצ' ברזולוציה של 20.2 מגה פיקסל.
• מעבד DIGIC 7.
• עדשה בעלת 3X זום – צמצם f/2-f/4.9 (אורך מוקד שווה ערך ל-28-84 מ"מ ב-35 מ"מ).
• מסך מגע 3 אינ'צ'.
• מייצב תמונה כפול (עד 3.5 סטופים).
• WIFI/NFC.
• מהירות צילום רצף – עד 8.2 תמונות לשנייה (עד כ-21 תמונות ב-RAW).
• מחיר – 530 דולרים בחו"ל החל מבפברואר 2017.

הדגם החדש משפר את מהירות הצילום ביחס לדגם הקודם, את יכולות העקיבה של מערכת הפוקוס ואפשרויות ההתאמה האישיות (ישנם עוד מספר שיפורים קטנים).

לקנון G9X Mark II צפויה תחרות קשה מאד בתחום המצלמות הקומפקטיות בעלות החיישנים הגדולים (יחסית) והדגם החדש אינו נראה כמציג יכולות חדשות שלא ראינו עד כה.

סרטון רשמי של קנון המציג את המצלמה החדשה

מוקדם יותר השבוע הוכרזה רשמית הפנסוניק GH5 במסגרת פתיחת תערוכת CES 2017 המתקיימת בימים אלו בלאס וגאס. לא מעט מידע כבר פורסם על המצלמה ואנו ננסה לרכז עבורכם את הפרטים המרכזיים.

הפנסוניק GH4 הייתה (ועודנה) אחת המצלמות הפופולאריות ביותר עבור צלמי וידאו מכל הסוגים בשנים האחרונות – השילוב של קומפקטיות, היצע עדשות רחב, מחיר נמוך (יחסית) ויכולות צילום מתקדמות ואיכות צילום גבוהה הפכו אותה לפופולארית מאד. את המחליפה – ה-GH5 ראינו לראשונה בתערוכת פוטוקינה בשנה שעברה אבל אז היה מדובר באב-טיפוס בסיסי בלבד וכמעט שלא נמסרו לנו פרטים אודות המצלמה. מאז דלפו לא מעט פרטים (במיוחד בראשית השבוע) וכעת הגיעה גם ההכרזה המלאה.

ה-GH5 – מבנה חיצוני דומה מאד ל-GH4 – מירב השינויים – בפנים

אז מה בעצם חדש ב-GH5? התשובה – כמעט הכל – החל מהחיישן והמעבד וכלה במהירות צילום הסטילס והוידאו באחסון ובחיבורים ואפילו בעזרים החיצוניים. אמנם אין פה מהפכות אדירות באף אחד מן התכונות אלא בשינויים קטנים יחסית בכל אחד מהפרמטרים אבל סך כל השינויים מהווה התקדמות משמעותית למדי. עוד נקודה מעניינת – פנסוניק כבר כעת מודיעה כי מספר חודשים לאחר שהמצלמה תגיע לשוק צפויים שדרוגי קושחה שיאפשרו לה יכולות מתקדמות חדשות (למשל צילום אנמורפי ב-6K) – זאת היא גישה שלא ראינו כמעט מאף יצרן (קנון וניקון מעולם לא נקטו בגישה זאת ואף שסוני ופוג'י משיקות לא מעט שדרוגי קושחה – הן לרוב לא מודיעות עליהן חודשים מראש).

פנסוניק – GH5 רשימת תכונות מרכזיות:

• חיישן 20.3 מגה פיקסל חדש בפורמט מיקרו 4/3 (ללא פילטר AA לחדות משופרת).
• מעבד Venus מדור חדש.
• רגישות – 200-25,600 ISO.
• וידאו – 4K 60p (לראשונה במצלמה בעלת עדשות מתחלפות ברמת בקטגוריה). צילום ב-4K 4:2:2 ב-10 ביט פנימי (אם כי 4K ב-60p יצולם רק ב-8 ביט ו-4:2:0).
• תכונות וידאו מתקדמות – יכולת צילום וידאו HDR ותמיכה בקידוד H.265 (שעדיין לא נפוץ אבל מכווץ משמעותית טוב יותר מהקודקים הנוכחיים). כמו כן פנסוניק טוענת לפחות rolling shutter במצלמה למי שמצלם תנועה. אפשרות לביצעו focus pull במצלמה בין נקודות.
• צילום בהילוך איטי – כאמור ב-4K מהירות הצילום המסקימאלית היא 60p אבל ב-1080p אנו כבר מדברים על מהירות של עד 180 פריימים לשנייה (גם כאן לראשונה בקטגוריה).
• וידאו מצולם ללא קרופ (באף אחת מהרזולוציות המצלמה איננה מצלמת עם קרופ – כלומר כל החיישן מנוצל לצילום והעדשות שלכם לא ישנו אורך מוקד). לכך יש יתרונות רבים – תמונות נקיות יותר ברגישות גבוהה ועוד.
• מהירות צילום – עד 12 תמונות בשנייה (או 9 עם פוקוס רציף).
• עינית OLED ברזולוציה גבוהה במיוחד (3.6 מליון נקודות – מליון יותר לערך מה-GH4 – בגודל 0.76x).
• מסך מגע 3.2 אינצ' מפרקי ברזולוציה גבוהה (מעל מליון נקודות) בטכנולוגיית AMOLED.
• מהירות תריס – 60-1/8000 שנייה (או 1/16,000 עם תריס אלקטרוני).
• מייצב 5 צירים על החיישן (פנסוניק מתייחסת אליו כדור 2).
• אחסון – זוג כרטיסי SDHX/SDXC בתקן SD UHS Speed Class 3 או U3.
• מערכת פוקוס משופרת ביחס ל-GH4 עם כמות גדולה בהרבה של נקודות פוקוס ואפשרות מיקוד על העין (וג'ויסטיק המאפשר בחירה של נקודות הפוקוס). יחד עם זאת מדובר בנקודות מבוססות קונטרסט (ללא נקודות מבוססות פאזה על החיישן כמו מצלמות של יצרניות אחרות).
• שלד עשוי מגנזיום עם מעטפת מוגנת מים ואבק.
• WIFI מובנה + NFC + BT (ה-BT אמור לשגר תמונות ישירות לאפליקציב בדומה ל-snapbridge של ניקון).
• חיבורי מיקרופון ואוזניות.
• HDMI בגודל מלא (Type A).
• חיבור USB TYPE C.
• סוללה – זהה ל-GH4.
• אפשרות לקופסא חיצונית מקורית לחיבורי סאונד (גרסה קטנה יותר ומתקדמת יותר ללא צורך בחיבור כבל – ישירות דרך ה-hot shoe של המצלמה כולל XLR המכונה DMW-XLR1).
• מחיר:  המחיר הרשמי של המצלמה בארה"ב יעמוד על 2000 דולרים והמצלמה צפויה להיות זמינה בחו"ל בסוף חודש מרץ 2017.

לא מעט סרטונים מקיפים כבר פורסמו על ה-GH5 (אם כי רובם אינם ביקורות אלא הסברים על התכונות השונות של המצלמה). הינה כמה מהם:

סרטון של חברת B&H הכולל ראיון עם נציג פנסוניק והסברים על המצלמה:

השוואה קצרה בין ה-GH4 ל-GH5 ב-CES 2017:

לבעלי הסבלנות – טוני נורתרופ פרסם סרטון בן כ-30 דקות עם פרשנות לגבי הכרזתה של ה-GH5 עם מגוון רחב של פרטים נוספים:

ראיון עם אחד מבכירי פנסוניק לגבי ה-GH5 למי שמתעניין בהיבטים הטכניים יותר

בנוסף למצלמה הכריזה פנסוניק בשיתוף חברת לייקה גם על עדשה חדשה – LEICA DG VARIO-ELMARIT 12-60mm / F2.8-4.0 ASPH. / POWER O.I.S. העדשה, כמו המצלמה תגיע בסוף מרץ 2017 ומחירה יעמוד על 1000 דולרים. בנוסף הכריזה פנסוניק על גרסאות חדשות ל-4 עדשות קיימות שלה שיתאימו למערכת הפוקוס ולמייצב החדש ב-GH5 בצורה טובה יותר – אלו הן העדשות:

• LUMIX G X VARIO 12-35mm F2.8 II ASPH. POWER O.I.S.
• LUMIX G X VARIO 35-100mm F2.8 II POWER O.I.S.
• LUMIX G VARIO 45-200mm F4.0-5.6 II POWER O.I.S.
• LUMIX G VARIO 100-300mm F4.0-5.6 II POWER O.I.S.

4K, 5K – אלו רזולוציות העבר – בתערוכת CES 2017 חשפה חברת דל את הדבר הבא – מסך מחשב מקצועי בן 32 אינצ' ברזולוציה אדירה של 8K – או 4 פעמים 4K.

מסכי 4K וצילום וידאו ב-4K אינם דבר חדש וגם מסכי 5K כבר מסתובבים בשוק מזה זמן אבל בדל כנראה חושבים שהשוק כבר מוכן לדבר הבא ומשיקים מסך מחשב ברזלוציה אדירה – 7680×4320 (או 280 PPI) – פי 4 לערך מהרזולוציה של מסכי ה-4K הנוכחיים.

מלבד רזולוציה המסך החדש המכונה UP3218K מתהדר בשלל תכונות מתקדמות בין השאר כולל המסך:

• קצב רענון – 60 הרץ ברזולוציה מלאה.
• זוויות צפיה – 178 מעלות.
• 2 כניסות DisplayPort (תקן 1.3).
• 4 יציאות USB 3.0
• תמיכה ב-10 ביט צבע.
• כיסוי צבע – 100% sRGB
• כיסוי צבע – 100% Adobe RGB
• כיסוי צבע – 100% Rec709
• כיסוי צבע – 98% DCI-P3
• בהירות 400cd/m.
• ניגודיות: 1:1300
• בזל (שוליים) דקים במיוחד – 9/7 מ"מ.
• תג מחיר – 5000 דולרים.

מבחינת תמיכה – כדאי לקחת בחשבון שאם אתם מתכננים לרכוש את המסך עבור משחקי מחשב – ספק אם תצליחו למצוא הרבה כותרים שייתמכו בכך ולא ברור כמה כרטיסי מסך תצטרכו לנסות ולחבר יחד בכדי לתמוך ברזולוציה המלאה של המסך. חשוב לזכור כי למי שמתעניין בתוכן (וידאו) ברזולוציה האדירה הזו יתקשה מאד למצוא אותו – הוליווד איננה משחררת סרטים ברזולוציה הנ"ל (אפילו אם יש כמה במאים/צלמים שמצלמים סרטים ברזולוציות אלו הם אינם מופצים משום שאין קהל לכך בשלב זה), ביוטיוב ניתן למצוא מספר סרטונים ברזולוציה של 8K אבל לפחות מההתנסות שלנו נראה שכל העניין עדיין בחיתוליו ולא מתפקד באופן מושלם ובכל מקרה ספק אם מישהו ירכוש מסך יקר שכזה בכדי לצפות בסרטוני יוטיוב. מצלמות המצלמות ברזולוציה הנ"ל כבר קיימות אך אנו מדברים על דגמי העל של RED ועוד מספר מצלמות ברודקסט (כמו גם מצלמות הדגמה של קנון ואחרים).

8K להמונים? עוד לא ממש

מי זקוק אם כך למסך בן 33+ מגה פיקסל? התשובה של דל היא אנשי מקצוע – גרפיקאים, עורכי וידאו, ארכיטקטים, וכן גם צלמים מקצועיים שהפרוטה מצויה בכיסם (למעשה לא מעט פרוטות) – עבורם עשוי להיות היגיון מסוים במסך גדול יחסית ברזולוציה שכזו. המסך שצפוי להגיע לשוק בחודשים הקרובים צפוי לעלות קרוב ל-5000 דולרים. לא זול, יחד עם זאת אם ניזכר במחירים של מסכי ה-4K מלפני מספר שנים, הם לא היו רחוקים מאד מן המחיר הנ"ל וכיום ניתן למצוא מסכי מחשב כאלו של חברת דל עצמה בסכומים נגישים כמעט לכל כיס, כך שמה שמתחיל כנישה לקהל מקצועי מצומצם יכול עד מהרה להפוך לנגיש בהרבה לקהלים רחבים.

סרטון מתערוכת CES 2017 המציג את המסך החדש (מעודכן)

אם אתם מצלמים הרבה פורטרטים (אבל לא רק) ונמאס לכם מרקעים משעממים ומתאורות בנאליות תוכלו להכין בעצמכם שבלונות שיכניסו קצת עניין ברקע של המצולמים שלכם.

הקונספט סך הכל פשוט מאד – כל מה שאתם צרכים הוא כמה קרטונים או עדיף קאפה (אפשר לרכוש בחנויות יצירה בדרך כלל) וסכין חיתוך וסרגל. ציירו את הצורה שתרצו להקרין על הקיר – למשל פסי אור והשתמשו במבזק או במקור תאורה רציף מאחורי השבלונה בכדי להקרין את השבלונה (אם אתם מאד יצירתיים אפשר גם להקרין את הצורה על האובייקט שאתם מצלמים). בסרטון למטה יש עוד כל מיני רעיונות מעניינים כמו שימוש ברפרפות, שימוש בג'לים ואולי הרעיון המקורי ביותר שמוצג בסרטון הוא שימוש בחפצים ביחד עם השבלונה – אם תניחו אותם לפני השבלונה תוכלו לקבל תוצאות מפתיעות אפילו עם עצמים פשוטים מאד כמו עציץ, צעצוע של כלב או אפילו שימוש בספריי. הלקח העיקרי של הסרטון הוא שכצלמים אתם פשוט צריכים להיות יצירתיים ומוכנים להתנסות.

באנגלית אגב המונח המקובל הוא Gobo ובעבר כתבנו על מוצר ייחודי שפותח כאן בארץ ומאפשר להקרין מעין שבלונות אור באמצעות שימוש במבזק. המוצר מכונה Light Blaster והוא זכה להצלחה יפה בעולם (ראו פרטים כאן).

הסרטון של ג'ו אדלמן המדגים כיצד ליצור Gobos מעניינים במיוחד

בשבוע שעבר פרסמנו כאן את הביקורת שלנו על הסוני A6300 חסרת המראה. היום אנו מפרסמים את הראשונה מבין שתי ביקורות של עדשות סיגמא מסדרת ה-DN שמותאמות לעבודה עם מצלמות ה-E-mount של סוני.

לסיגמא יש מזה מספר שנים סדרת עדשות קטנות, קומפקטיות קלות וזולות יחסית המיועדות למצלמות ה-APS-C של סוני. סדרה זאת (המכונה DN) היא אופציה מעניינת למי שרוצה פתרון לא יקר אבל איכותי לסוני שלו. עד כמה איכותי? זאת בדיוק השאלה שהביקורת הנוכחית (והבאה) באה לענות עליה.

הסיגמא 19 מ"מ f/2.8 – קטנה, זולה ומסדרת ה-ART

• איכות בניה – איכות הבניה של ה-19 מ"מ די מפתיעה אם לומר את האמת – בוודאי ביחס למחיר המצחיק שלה. מצד שני שווה לזכור שסיגמא משווקת אותה כעדשה מסדרת ה-ART. בסך הכל מדובר בתכנון פשוט מאד עם טבעת אחת (פוקוס) וללא שום כפתורים פיזיים. הגוף עצמו עשוי ממה שמרגיש לנו כמתכת . נציין רק שהעדשה משמיעה קול כשמשקשקים אותה (לא שיש סיבה אמיתית לעשות זאת), מוזר, אבל היו על כך דיווחים גם ברשת ולא נראה שהדבר משפיע באופן כלשהו על ביצועי העדשה.
• גודל ומשקל – ה-19 מ"מ היא עדשה קטנטונת (בערך 5 ס"מ אורך) ובעלת משקל של פחות מ-200 גרם – כמעט עדשת פנקייק של ממש.
• טבעת פוקוס – לעדשה כאמור טבעת יחידה לפוקוס. הטבעת די מוזרה משום שהיא חלקה לגמרי (לרוב טבעות פוקוס עשויות גומי והן בעלות חריצים). חשבנו כי יהיה קשה לעבוד איתה אבל האמת שלא הייתה בעיה מיוחדת – אולי למי שעושה שימוש בכפפות עבות באזורים קפואים זה יהיה פחות נוח אבל בישראל לא צפויות בעיות מיוחדות. מה שכן המנגנון של העדשה הוא מסוג fly by wire – ובפועל אין לעדשה נקודות עצירה משני הצדדים אלא הן מסתובבות באופן חופשי ורציף. אנחנו מעדיפים מנגנוני פוקוס קונבנציונאליים אבל כנראה שפשוט יותר לייצר את המנגנון הנ"ל והוא עובד בסך הכל באופן סביר בהחלט.
• מגן שמש – לעדשה מגן שמש קטן מפלסטיק שנראה שעושה בסך הכל את העבודה וגם עוזר קצת להגן על האלמנט הקדמי (המאד קטן אגב) של העדשה.
• פוקוס – הפוקוס עם העדשה די מהיר בסך הכל וממה שראינו גם מדויק יחסית (תלוי גם בגוף בו תשתמשו). אין לעדשה מייצב אם כי זה לא מאד נפוץ בעדשות פריים רחבות שכאלו (ובכל מקרה לפחות ב-A6500 יש כבר מייצב מובנה בגוף המצלמה).
• חדות – עכשיו אנחנו מגיעים סוף סוף "לתכלס". כיצד מתפקדת העדשה מבחינה אופטית. כפי שניתן לראות בתמונות למטה העדשה חדה מאד במרכז כבר בצמצם פתוח (f/2.8) בפינות העדשה סבירה בצמצם פתוח אבל רואים שיפור משמעותי כבר ב-f/4 וב-f/5.6 החדות גבוהה מאד גם בפינות.

• CA/Flare – לא נתקלנו באברציות כרומטיות מאד משמעותיות עם העדשה (במצלמות סוני יש גם תיקון מובנה מסוים) וגם לא נתקלנו בהחזרים משמעותיים (flare) אפילו כאשר ניסינו לכוון את העדשה למקורות אור – בהחלט יפה.
• האפלת פינות – לסוני יש תיקון האפלת פינות אוטומטי ב-A6300 (ובדגמים נוספים) – כאשר כיבינו אותו גילינו כי יש בהחלט האפלה מסויימת (אם כי לפחות בבדיקה שלנו לא לגמרי אחידה ודי מוזרה – ראו תמונות למטה). בכל מקרה אם תשאירו את תיקון האפלת הפינות במצלמה דולק לא תראו כנראה הרבה מכך – אבל תקבלו העלאה מסויימת של הרגישות בפינות.

• עיוות חבית – עוד הפתעה הגיעה במבחן עיוות החבית – לכאורה מהתמונה שאתם רואים למטה אין לעדשה עיוות חבית כלל. אנו מאמינים כי סוני שילבה תיקון עיוות חבית אוטומטי כלשהו שלא מצאנו בהגדרות המצלמה (תיקון כזה מקטין את שטח התמונה בדרך כלל).

• בוקה – כפי שגילינו כבר בעבר עם עדשות אחרות – סביב f/2.8 (במקרה של עדשת ה-19 מ"מ – צמצם פתוח) עיגולי האור הם לרוב עגולים למדי (בצמצמים פתוחים מתקבלים לעיתים קרובות אליפסות). אתם יכולים להיתרשם גם בסרטון ובתמונות בהמשך מההפרדה לה מסוגלת העדשה מהרקע (בכל זאת מדובר בעדשה רחבה יחסית עם צמצם f/2.8 בלבד על חיישן APS-C).

בוא ננסה לסכם. סיגמא זוכה כאן להצלחה יפה מאד. החברה לא רק הצליחה ליצור עדשה קטנה, קומפקטית, קלה וזולה (המחיר בארץ פחות מ-800 ש"ח) אלא מוצלחת מאד אופטית כפי שניתן לראות מהתוצאות של הבדיקה שלנו.

אם העדשה כל כך מוצלחת, קטנה וזולה – האם יש סיבה שלא נמליץ לכל משתמש של מצלמת סוני (בתושבת E) לרכוש אותה? בגדול הסיבה היחידה שעולה בדעתנו היא שאורך המוקד מגביל במידת מה את השימושיות של העדשה. היא איננה עדשה אולטרה רחבה מצד אחד ומצד שני איננה ארוכה מספיק לפורטרטים (אלא אם אתם מצלמים הרבה קבוצות). מה שכן אם אתם מצלמים נופים, ארכיטקטורה וצילום אורבני כללי – היא בהחלט יכולה להיות פתרון לא רע בכלל. ואם יש לכם אפשרות היא בהחלט עדשה מומלצת לרכוש ולזרוק בתיק בצילום על כל מקרה.

ביקורת הוידאו על הסיגמא 19 מ"מ f/2.8 מתוך אתר הבת שלנו באנגלית – LensVid