Quantcast
Channel: MegaPixel –אתר התוכן הגדול בישראל לצילום
Viewing all articles
Browse latest Browse all 1522

נטלי הולדינג: בא לה בטבעיות

$
0
0

הראש חולם מחוץ לחלון ביפו והגוף מצלם ביערות הגשומים של בריטניה. ראיון מיוחד עם הצלמת הישראלית-בריטית נטלי הולדינג על החיים, הצילומים, החלומות ומה שביניהם.

את הצלמת נטלי הולדינג זוכרים אולי חלק מגולשי האתר מהטור אישי שלה (זהירות ילדים!), אשר התפרסם כאן באתר לפני כשנתיים. מאז המשיכה הולדינג להתפתח ולהתקדם מקצועית באנגליה בה היא מתגורת ועובדת בשנים האחרונות.

אנו תפסנו את הולדינג לשיחה בין עבודות הצילום הקבועות לבין פרסום פוסט מצולם חדש בבלוג המזון הטבעוני המצליח שלה וניסינו לברר איך זה לצלם באנגלית ולחלום בעברית.

ראיון עם הצלמת נטלי הולדינג

ש: איפה גדלת?

ת: גדלתי ביפו ג' בשכונה דרומית, שכונה ענייה ולא מאוד מפותחת בזמנו, הייתי ילדה ששיחקה ברחובות בטון וחלמה על מרחבים ועל מגורים במושב, היום המקום עבר שינוי מדהים והאזור כולו שוקק ומלא פעילויות. ואני, את המרחבים שלי מצאתי במקום אחר.

ש: איפה למדת?

ת: למדתי בתיכון בעירוני ז' ונשרתי בכיתה י', פשוט בערתי לצאת כבר לעולם האמיתי ולחוות חוויות שלא כללו לשבת בכיתה, גם ככה בהיתי מחוץ לחלון רוב הזמן שקועה בחלומות. לאחר הצבא נרשמתי למכללת אבני ללימודי אומנות שכללו ציור, פיסול, צילום, עיצוב, ועוד המון תחומים מעניינים. מעבר לכך למדתי גם הדרכת רכיבה טיפולית (על סוסים) במשך שנה.

ש: מתי התחלת לצלם?

ת: אני מניחה שצילום תמיד היה חלק מחיי, הקסם הזה שקורה עם צליל הקליק תמיד הפנט אותי, עד היום אני לא לוקחת את זה כמובן מאליו ועדיין כשחושבת על זה, משתהה כל פעם מחדש.

כשהייתי קטנה היינו תמיד משחקים, אני ואחי, במצלמות פילים ישנות ומצלמים "בכאילו", ופשוט מציירים מה שאנחנו רואים מולנו בתור הצילום שיצא. לאחר מספר שנים כבר קנו לי מצלמה אמיתית, עם פילים כמובן.

ש: מה הייתה המצלמה הראשונה שלך?

ת: זו שאני כן זוכרת הייתה של מינולטה, על פילים, אותה קניתי לעצמי במסגרת לימודי הצילום במכללה לאומנות.

ש: מתי החלטת שצילום הוא מה שאת רוצה לעשות בחיים?

ת: כשהחלטתי לקחת את הנושא יותר ברצינות כבר הייתי די בוגרת, נשואה, וגרתי באנגליה. אישי הפתיע אותי עם מצלמת ניקון חדשה עם עדשת קיט ומשם הכל התחיל. הבסיס כבר היה מלימודי האומנות.

האמת שאף פעם לא באמת היה לי כיוון בחיים, אמנם תמיד עסקתי בהמון תחומים, אבל לא חשבתי להתמקצע בשום תחום עד שגיליתי שבצילום מרוויחים די טוב בחו"ל.

המצלמה כבר הייתה שם, הכישרון והידע היו, אז עשיתי אחד ועוד אחד והבנתי שאם אני כבר עוסקת בצילום, הכי נכון הוא להתמקצע בתחום ולהרוויח מהתחביב. הרי אין כמו לעסוק במה שאתה באמת אוהב ולהיות הבוס של עצמך.

ש: מי היה המורה הראשון שלך לצילום?

ת: למורה הראשון שלי קוראים ליאור בורי, הוא היה מדריך במתנ"ס השכונתי במסגרת הפעלות ל'נוער בסיכון" ביפו והוא חשף אותי לעולם המדיה.

מעבר לכך הקרדיט כולו לגוגל, בשנתיים הראשונות שלי באנגליה, הבדידות והמרחק מהחברים גרמו לי לשבת על הטוסיק כל יום כל היום וללמוד, הייתי מרותקת ומסוקרנת מכל סוגי התחומים בצילום, נשאבתי לזה וזה הפך להיות אני.

ש: ספרי על המעבר לאנגליה ועל ההבדלים מישראל?

ת: המעבר לאנגליה הי די פתאומי ולא צפוי, כולם מכירים אותי כאדם מאוד החלטי כשיש לי מטרה (מה שנשמע קצת מנוגד אבל מתאים לבני/ות מזל תאומים כמוני). חזרתי מטיול באוסטרליה כשפתאום פגשתי באישי בתאילנד (אז הוא לא היה אישי אלא תייר בנופש, וחתיך), שם עשיתי עצירה של חודש לקראת החזרה לארץ.

הקליק בינינו קרה ודי מהר והחלטנו לעבור לגור יחד מה שהוביל לשהייה בארץ של חודש בלבד, רק עבור הויזה לאנגליה, ושוב הייתי על המטוס, פשוט ידעתי שזה מה שאני רוצה, שהוא האחד, ולא חשבתי פעמיים, הלכתי עם הלב.

באנגליה יש המון יתרונות מבחינה מקצועית אבל גם די הרבה חסרונות, למשל, בארץ העבודה הולכת הרבה 'מפה לאוזן' ובאנגליה זה לא ממש כך, האנגלים הרבה פחות תקשורתיים מהישראלים ולא ימהרו לפרסם אחרים, לא ימהרו להמליץ או לפרגן, מה שבארץ עובד מאוד טוב. ומאידך האנגלים ישלמו כסף יותר טוב ולא תהיה איתם בעיית התמקחות על כל פאונד. הם יכבדו יותר את בעל המקצוע וישלמו כסף טוב עבור עבודה טובה.

גם אין כל כך הרבה תחרות כמו בארץ, בארץ יש המון כישרונות, וגם המון צלמים בשקל שלצערי מקבלים עבודות רק בגלל המחיר הנמוך שהם מציעים. באנגליה למשל, הנופים הם מדהימים, המון מרחבים ופינות מהממות שלצלם טוב יכולות להוות גן עדן, אבל לי למשל, מאוד קר לצאת ולצלם ולכן מבחינתי בארץ הרבה יותר נוח לי.

בארץ אנשים מרגישים יותר חופשיים לצאת ולצלם כל דבר, גם אנשים. באנגליה זה מאוד לא מקובל ואף בגדר החוצפה, מה שיכול להוביל למצבים לא נעימים.

ש: העבודה המקצועית שלך היא בעיקר סביב צילום אירועים – מה את מביאה איתך ששונה ממה שבדרך כלל ניתן למצוא בתחום?

ת: באנגליה רוב תחום צילום האירועים הוא די משעמם, די מונוטוני והאנגלים לרוב נמשכים לידוע, המוכר והבטוח, אבל הצילום שלי הוא מאוד שונה בנוף האנגלי, אני מכניסה לתחום הרבה יותר צבע ועניין, אני ישראלית מבפנים למרות שאני מדברת רק אנגלית ביום יום, אני חושבת יותר בגדול, יותר פתוח, יותר אומנותי, אני מביאה ללקוחות צילומים עם HDR למשל, שמבחינתי זה שטויות, זה פשוט, אבל פה זה לא משהו שהם מכירים, או צילומי פנוראמה ענקיים ועיבודים מיוחדים שמבחינתם אני עבורם סוג של צלמת על.

ש: איך הגעת לפתוח בלוג על צילום מזון טבעוני?

ת: בעיקרון את הבלוג פתחתי כי הקהל ביקש, התחלתי עם מצלמת פוקט ושיתפתי באלבום בפייסבוק וככול שעבר הזמן, יותר ויותר אנשים נרשמו כמנויים/חברים, יותר ויותר ביקשו מתכונים/עזרה בבישול/טיפים לעבודה וצילום אוכל, ולכן עברתי לצלם מקצועי יותר, אני עדיין מידי פעם מחפפת כי אין לי זמן או סבלנות, אבל כשאני משקיעה אז אני מרוצה מהתוצאות, והיום הבלוג מדושן מצילומים, מתכונים, חברים ואני מאוד שמחה שנכנסתי לתחום הזה.

ש: את נוטה גם לא מעט לדגמן לצילומים של אחרים – את חושבת שכצלמת קל יותר להבין איך להתנהג כמודל?

ת: זה קל כשזה עבודה שהיא עבורי, כי אני יודעת מה אני רוצה להשיג, אבל לדגמן עבור צלם אחר  זה אף פעם לא קל, את אף פעם לא ממש יודעת מה הצלם שלך רוצה בעצם לכן חשוב שצלמים ידעו לתת דגשים והכוונות, ויש דוגמנים/יות שאו שיש להם את זה, או שאין להם את זה. ראיתי דוגמניות מדהימות שלא ידעו לזוז ולא היה קל איתן וראיתי בחורות ממוצעות שעשו עבודה נפלאה מול המצלמה כי הן אהבו את זה, לקחו את זה בקלות ועם ביטחון. אני אישית מרגישה שאני צריכה שיכווינו אותי, מה שכן קל לי זה העבודה אחרי הדוגמנות מול המחשב, שם אני יכולה לתת את העצות, הטיפים והכיוון האישי שלי של איך אני מרגישה שהצילום צריך להראות ואיזה צילום יותר מחמיא לי, פשוט כי אני מכירה את עצמי הכי טוב. מה שכן, אני אוהבת להצטלם.

הולדינג במטבח (צילום: מוטי מלול)

ש: האם כשאת מצלמת יש לך את התמונה בראש או שמדובר בתהליך שסופו אינו ידוע מראש בהכרח?

ת: זה מאוד תלוי באיזה תחום של צילום. בצילומי חתונה למשל אני תמיד מתכננת מראש את ההעמדה של הזוג/הכלה בצילומי החוץ ועובדת עם משהו שאני מכוונת אליו. כך גם צילום בסטודיו, אני תמיד מגדירה לעצמי מספר צילומים שאני *חייבת* לצלם ועם כל השאר זורמת באופן ספונטני.

צילומי אוכל זה תמיד ספונטני אצלי, מעולם לא תכננתי או ארגנתי סט. אני מבשלת, ורק כשהאוכל מוכן אני מניחה על השולחן ומתחילה לחשוב מה ואיך לצלם את זה.

ש: איך נראה בשנים האחרונות סדר היום שלך?

ת: אני קודם כל עושה את הדברים השגרתיים של כל בוקר עם הבת שלי, ומיד עוברת למחשב, בודקת הודעות, בפייסבוק, במייל, הודעות בבלוג, ומבלה לפחות שעה לענות על שאלות. לאחר מכן אני עוברת להכנת מתכון חדש, או פוסט חדש. אני מאוד אוהבת לנגן, אז קצת מתאמנת על התופים, קצת על פסנתר, קצת על גיטרה, הכל תלוי בחשק שיש לי. את רוב העבודה שלי אני עושה בסופי שבוע שזה בשישי, שבת וראשון. אז אם יש לי עבודה לערוך בפוטושופ או בלייטרום, אני יושבת לערוך ולסיים אותה כמה שיותר מהר כי אני מאוד אוהבת שיש לי הרבה זמן פנוי, אני מתאמנת קצת ולאחרונה התחלתי גם ללכת למכון כושר אז די נהנית מהחיים באופן כללי.

ש: האם יש דבר כזה מצולם "פוטוגני" בעינייך או שצלם טוב יכול להוציא תמונה טובה של כל אחד?

ת: ללא ספק צלם טוב יכול להוציא תמונה טובה של כל אחד, מניסיון. אבל כמובן שיש דבר כזה מצולם "פוטוגני", יש אנשים שלא משנה מה הם עושים מול המצלמה, הם תמיד יצאו מהממים, יש בחורות חסרות נקבוביות, סימטריות ויפות שאיתן הכי קשה לי לעבוד, כי איפה האתגר?!.. מה העבודה פה… אבל מצד שני, בסופו של דבר העבודה קלה יותר.

לפעמים גם מדגמנת – הולדנג (צילום: מתן אשל)

ש: אם לא היית צלמת מה היית עושה?

ת: הייתי מאוד רוצה לכתוב 'עקרת בית' ולגדל מלא ילדים, אבל זה לא ממש מקצוע, זה יותר כמו עבודה בחיים, אם כי השניים לא ממש מנוגדים לדעתי.

החלום שלי הוא לעסוק איכשהו בתחום שיועיל לנזקקים בעולם, עוד לא גיבשתי מה אוכל לעשות בתחום או איך לעזור באופן יותר ישיר, אבל אם יכולתי גם לכלכל את עצמי בכבוד וגם לתת מכל מה שיש לי, זה הדבר הכי משמעותי עבורי לעסוק בו. אני מאמינה שיום אחד עוד אמצא את הדרך.

ש: באיזה ציוד את משתמשת? 

ת: אני משתמשת בשתי מצלמות D7000 של ניקון עם מספר עדשות, פלאשים וכל השאר.

ש: פוטושופ – כלי נפלא או רעה הכרחית?

ת: כלי נפלא, מעולה, קסום. בעיניי כמה שצילום יכול להיות יפה טבעי, ואין לי שום בעיה עם טבעי ו"נקי", הוא יכול להפוך לפלא עם עיבוד, לכן אני תמיד בעד ללמוד במקביל לצילום, גם פוטושופ. כמובן שגם תוכנות אחרות כגון לייטרום וכדומה.

כלי נפלא וקסום – הולדינג והספרים המתעופפים (צילום: אמיר וייס)

ש: פרגני (שני צלמים שאת מעריכה במיוחד).

ת: בחרתי בשני צלמים ישראלים- אמנון אייכלברג צלם נופים כישרוני ואיש החרקים נדב בגים (איתו קיימנו ראיון בשנה שעברה במדור צילום מקומי. ע.ג.), מעבר לכך שהם מוכשרים בטירוף, הם גם אנשים מדהימים שזכיתי להכיר עוד מהימים שצילום היה תחביב.

ש: חוץ מצילום מה התחביבים שלך? 

ת: כמו שכבר ציינתי קודם, אני מאוד אוהבת מוסיקה, לנגן, וגם לרקוד, לא שום דבר מקצועי אבל פרי סטייל זה הכי הכי, אני גם מאוד אוהבת לבשל, לצייר, לקרוא, לשחות, להתעמל, לשחק בדמינטון ובעבר גם רכבתי על סוסים. אני חולמת הרבה וכותבת המון ממה שעובר לי בראש. לראות סרטים ולנהל עמודי פייסבוק נחשב לתחביב? :)

ש: תני כמה טיפים לצלם שרוצה להפוך לצלם מקצועי.

ת: אם הצילום היה עד עכשיו תחביב, אז מעכשיו צריך להיכנס לזה קצת יותר ברצינות, אם יש זמן ללמוד, אני מאוד בעד לימודים בתחום, הכירו את המצלמה שלכם, המינימום הוא ללמוד דרך האינטרנט למי שאין זמן לקחת קורסים ולהרים את עצמך לרמה של מקצוען, קחו בחשבון שתמיד תהיה תחרות, תתמידו בהעלאת תכנים לדפים אישיים, לקבוצות צילום, תפרסמו באופן קבוע, תשתפו במבצעים חדשים, ובעיקר לא לפחד לשאול שאלות וללמוד מכל ביקורת, כי תמיד תהיה ביקורת, חשוב לקחת הכל בקלות ולהישאר אופטימיים , תפתחו אתר ותקדמו אותו בגוגל, תשאפו להיות הטובים ביותר בתחום שלכם, ועשו את הטוב שאתם יכולים. וכמובן, אל תפסיקו ללמוד, תמיד יש עוד.

ש: לסיום, מה התמונה שלך שאת הכי אוהבת?

ת: מאוד קשה לי לשים אצבע על אחת, עזרה לי וענתה עבורי - הצלמת דורותי לאנג שאמרה שהצילום האהוב עליה הוא זה שהיא תצלם מחר… : )  וזאת ללא ספק גם התשובה שלי!

* ניתן למצוא עוד מעבודותיה של של נטלי הולדינג הפעילה מאד גם ברשת, באתר האינטרנט שלה, בעמוד הפייסבוק ובבלוג המזון הטבעוני המצולם – TheVlog.

No related posts.

The post נטלי הולדינג: בא לה בטבעיות appeared first on MegaPixel - אתר הצילום של ישראל.


Viewing all articles
Browse latest Browse all 1522